ת"א 12628-12-10 המוסד לביטוח לאומי נ' טובול ואח'

בתאריך 10.2.14 הסביר עו"ד עווד המייצג את הנתבעת מס' 2 (להלן:"המבקשת), כי הוגשו על ידי המבקשת שתי בקשות, האחת בקשה בכתב לדחיית התביעה על הסף עקב חתימה של הניזוק הנפגע נחמיה יצחק על שטרי קבלה בסך 15,000 ₪ כאשר סעיף 4 ג' מציין במפורש כי יחול עליו האמור בסעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי "וניתנת בזאת מראש רשות מטעמי למל"ל לפעול לגבי בהתאם להוראות סעיף 329 הנ"ל. כל זאת מבלי לפגוע בזכויות שיפוי שיש לנתבעים כלפי על פי שטר קבלה זה".

סעיף 4 ג' להסכם עליו חתום מר נחמיה יצחק בא בהמשך לאותו סעיף כאשר בסעיף 4 א' לכתב הקבלה והשחרור הצהיר הנפגע והתחייב מפורשות כי לא פנה ולא יפנה בדרישה כלשהי למל"ל הכרוכות או הנובעות מהתאונה ו/או מהנזקים שנגרמו לו ממנה.

סעיף 4 ב' קובע שאם יפר את התחייבותו ובכל זאת יגיש תביעה למל"ל בקשה לתאונה ויקבל פיצוי או גמלה ו/או כל קצבה, הוא מתחייב להשיב לנתבעים/המבקשים מיד עם דרישתם הראשונה את הסכום שקיבל מהמל"ל או שהיה זכאי לקבל מהמל"ל.

עוד הדגיש עו"ד עווד בטיעוניו כי לא סתם התביעה סולקה בסכום של 15,000 ₪ בלבד כי במעמד מועד התביעה ועד חתימה על אותו שטר היה בידי הנפגע מסמך רפואי אחד, גליון חדר מיון דבר המעיד על כך שנזקיו לא קשורים לתאונת הדרכים.

עו"ד עודה המייצגת את הנתבעת הדגישה כי שטר הקבלה והשחרור לא נחתם בנוכחות עו"ד וגם השיק שיצא או התשלום שיצא הועבר ישירות לחשבונו של הנפגע.

זה מוכיח לטענתה כי עוה"ד אשר פעל מטעם הנפגע, לא ליווה את הנפגע עד סיום תביעת הנזיקין אחרת היה מאשר את השטר והתשלום היה מועבר לאותו עו"ד. ברור על כן כי הנפגע ניהל את המשפט בעצמו.

עוד הדגישה כי לא ייתכן שסכום של 15,000 ₪ משקף את מלוא הפיצוי בתביעה זו לאור הנזקים כפי שנקבעו על ידי המל"ל.

על מנת לתת החלטה בסוגיה זו, שמעתי ביום 14.1.15 את הנפגע מר נחמיה יצחק ואפשרתי לאחר מכן לצדדים לתת את סיכומיהם בעניין.

לאחר ששמעתי את הנפגע ועיינתי בעמדות הצדדים בכתב ביחס לעדותו ולאור העובדה שעו"ד עווד הלכה למעשה נכון היה כי בית המשפט ימתין עם החלטה בנוגע לדחיה על הסף עד בירור התביעה העיקרית, אני בדעה שאין הצדקה למחוק בשלב זה את התביעה על הסף לפי סעיף 329 ויש להמתין עד בירור התיק העקרי כאשר אני מדגיש שעדיין סוגיה זו תלויה ועומדת וטרם ניתנה החלטה סופית בה עד לברור מלוא התובענה בתיק זה.

תוצאה זו נראית בעיני נכונה לאור המשמעויות מרחיקות הלכת ביחס לנפגע עצמו אשר אינו מודע להן ואשר עדותו יצרה בי את התחושה שחתם על שטרי הקבלה תוך שאינו מבין את מלוא המשמעויות של חתימתו זו על שטרי הקבלה.

משכך אני עובר לסוגיה השנייה אשר עלתה בטיעוני הצדדים ועניינה הצורך בהגשת חוות דעת רפואיות על ידי התובע/המשיב.