ת"א 12626-09-14 סלעי ואח' נ' אלפסי ואח'

1.עסקינן בתביעה למתן פסק דין הצהרתי, הנוגעת לנכס מקרקעין המצוי ברחוב יגאל 17 בחדרה, הרשום בלשכת רישום המקרקעין כגוש 7731, חלקה 92, ועליו בנוי בית דו משפחתי (להלן: "הנכס").

שטח הנכס הוא 2,148 מ"ר, הכולל 344 מ"ר שהופקעו על ידי הרשות המקומית. כך שלשני בעלי הזכויות יחדיו של החלקה, התובעים מצד אחד והנתבעים 1,2 מצד שני (להלן: "הנתבעים"), שטח של 1,804 מ"ר (להלן: "השטח הפנוי").

עיקר המחלוקת בין הצדדים, כפי שנראה להלן, נוגעת לשאלה כיצד לחלק את השטח הפנוי בין התובעים והנתבעים. האם בחלקים שווים, כגרסת הנתבעים והנתבעת 3 (להלן: "רמ"י"), או שמא בחלקים שאינם שווים, כגרסת התובעים.

המקור למחלוקת הוא תשריט חלוקה, אשר הופקד בלשכת רישום המקרקעין (כנראה בעת רישום זכויות החכירה של החוכרים הראשונים, משפחת ויינמן ביום 13/7/98), אשר חילק את שטח הנכס לשני חלקים אשר סומנו "א" ו-"ב".

תשריט זה אינו תשריט מפורט עם מידות, אך צוין בו כנערך בקנה מידה של 1:623 (להלן: "תשריט הטאבו").

2.בכתב התביעה ביקשו התובעים את הסעדים הבאים (סעיפים 22-24): 

א.ליתן צו הצהרתי לפיו התובעים זכאים להירשם כבעלי מלוא זכויות החכירה בחלק הנכס המסומן באות "א" בתשריט הטאבו, בשטח של 957 מ"ר מתוך השטח הפנוי.

ב.ליתן צו המורה לרמ"י להנפיק חוזה חכירה חדש לתובעים, על פיו יהיו רשומים כבעלי זכות החכירה בחלק המסומן "א" בתשריט הטאבו, בשטח של 957 מ"ר.

ג.ליתן צו המורה ללשכת רישום המקרקעין, לתקן את רישום זכויות החכירה בנכס, באופן בו יירשם כי התובעים הן בעלי זכות חכירה בשטח של 957 מ"ר, בהתאם לחלק המסומן "א" בתשריט הטאבו.

רקע ונקודת המחלוקת בין הצדדים

3.התובעים והנתבעים רשומים בלשכת רישום המקרקעין כבעלי זכויות חכירה בנכס.