ת"א 12604-06-16 עבדאללה נ' דיאב

בענין : בקשה לביטול פסק דין

1. ביום 06.06.16 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה כספית על סך 126,000 ₪ בגין יתרת חוב עבור מכירת 6,000 ארגזי מלפפונים אותם מכר התובע לנתבע בחודש יולי 2013.

נטען כי התובע , תושב טמרה , הוא חקלאי העוסק בשיווק ירקות ושמן זית לכל המרבה במחיר. הנתבע ,תושב טמרה, הוא שכן של התובע העוסק ברכישת ירקות ופירות ומכירתם בשווקים וכן למפעלי מלפפונים וירקות חמוצים שונים. נהוג בין סוחרי הירקות לבין בעלי השדות כי התמורה משולמת לבעלי השדות על ידי הסוחרים רק לאחר שהסוחרים מוכרים את הסחורה ללקוחותיהם.

הנתבע מכר את כל הסחורה שרכש מהתובע אך לא שילם לתובע את כספו מיד לאחר מכן. לאחר דרישות רבות שילם הנתבע לתובע 60,000 ₪ במזומן וכן מסר שתי המחאות דחויות בסך כולל של 50,000 ₪ שנמשכו מחשבונו של נעים רשרש (להלן: "נעים") בבנק אלקודס ברמאאלה. ההמחאה הראשונה חוללה כיוון שהחשבון נסגר. התובע פנה שוב לנתבע בדרישה לשלם את יתרת החוב אך הנתבע נקט בסחבת והתחמק מתשלום החוב בתירוצים שקריים. הנתבע דרש מהתובע להחזיר לו את השטר שנמשך מחשבונו של נעים רשרש בסך 30,000 ₪ כתנאי לתשלום תמורתו והתובע הסכים לכך מחוסר ברירה. לאחר תקופה לא מבוטלת מסר הנתבע לתובע שני שיקים בסך של 30,000 ₪ כל אחד וכאשר נמשכו מחשבונו של יוסף אליאס (להלן: "יוסף") בבנק ערבי ישראלי במג'אר.

השיק הראשון חולל בציון ניתנה הוראת ביטול. כיוון שהשווי הכולל של העסקה הוא 186,000 ₪ והנתבע שילם סך של 60,000 ₪ בלבד, נותרה יתרת חוב בסך של 126,000 ₪.

2.אין מחלוקת כי ביום 06.06.16 הומצא כתב התביעה על ידי ב"כ התובע לבנו של הנתבע. כיוון שהנתבע לא הגיש כתב הגנה , ניתן ביום 14.07.16 פסק דין בהיעדר הגנה על בסיס כתב התביעה. ביום 11.08.16 נחתמה פסיקתה נוספת , שהיא כיון הפסיקתה היחידה , בעקבות פניית מזכירות לפיה הפסיקתה המקורית לא נסרקה .

3.ביום 26.10.16 הוגשה הבקשה שלפניי לביטול פסק הדין.

הנתבע מסביר כי לאחר קבלת כתב התביעה פנה לנעים, כיוון שנעים הוא האחראי לחוב. ביום 25.07.16 התקיימה פגישה במשרדו של ב"כ התובע , בנוכחות הנתבע ונעים , במהלכה סוכם כי נעים ישלם את החוב בשיעורים של 5,000 ₪ לחודש, כאשר התשלום הראשון שולם במהלך הפגישה. הנתבע שאל את ב"כ התובע מה עושים לגבי התביעה וב"כ התובע אמר לו כי אין להתייחס לתביעה כל עוד נעים עומד בהסדר התשלומים.

לאור האמור לעיל נטען כי פסק הדין ניתן תוך ניצול לרעה של הליכי משפט ומכאן ההצדקה לביטולו. לגופו של עניין טוען הנתבע כי הוא עבד כסוכן אצל נעים באיסוף יבול המלפפונים משדות טמרה. בנוסף, המחיר לארגז מלפפונים הוא לא 31 ₪ כפי שנטען בתביעה אלא 26 ₪. התובע ידע כי נעים הוא זה שצריך לשלם עבור המלפפונים , שכן קיבל שיקים מנעים. הסכום הכולל של העסקה הוא 160,000 ₪, שכן אחרת לא ברור מדוע התובע הסכים לקבל במזומן ובשיקים סכום נמוך מסכום העסקה הכולל.

ב"כ התובע מתבקש לחשוף את ההסכם בין התובע לבין נעים , לרבות הקבלות המעידות על התשלומים שבוצעו. הנתבע מדגיש כי לכתב התביעה לא צורף מסמך כלשהו.

4.ביום 14.11.16 הוגשה תגובת התובע המתנגד לביטול פסק הדין. נטען כי הנתבע הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין רק לאחר שהפנים כי ב"כ התובע החל בהליכי הוצל"פ נגד שני החייבים הנוספים , נעים ויוסף. התובע לא הכיר את נעים ולא עשה איתו כל עסקה. הקשר היחיד של התובע עם נעים הוא קשר משפטי הנובע מההמחאות, שאחת מהן הוגשה לביצוע בהוצאה לפועל עוד ביום 16.05.16 ובגין השנייה הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר ביום 06.09.16. מוכחש כי התקיימה פגישה במשרדו של ב"כ התובע ביום 25.07.16. ב"כ התובע טוען כי ביום 28.06.16 הגיעו נעים והנתבע למשרדו וכל אחד מהם התחייב לשלם את חלקו בחוב. נעים התחייב לבצע את התשלום הראשון החל מיום 25.07.16 ושילם ביום 29.07.16 6,000 ₪ במזומן. תשלום זה נזקף על חשבון תיק ההוצאה לפועל. הנתבע לא שילם דבר חרף התחייבותו. ב"כ התובע לא אמר לנתבע לא להתייחס לכתב התביעה. כל שנאמר לנעים בפגישה מיום 28.06.16 הוא כי כל עוד נעים יעמוד בתשלומים החודשיים בסך של 6,000 ₪, לא יינקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל. המחיר של 26 ₪ לארגז היה מותנה בתשלום עלות הסחורה במזומן ביום מסירת הסחורה. התשלום הראשון בסך של 60,000 ₪ שולם על ידי הנתבע עצמו בארבעה שיקים שנמשכו בחשבונו בבנק ערבי בטמרה. בשל הזמן הרב שחלף מאז התשלום ועד הגשת התביעה, ציין התובע בטעות כי התשלום שולם במזומן.

5.תגובת התובע הומצאה לב"כ הנתבע ביום 26.11.16. בהתאם להחלטתי מיום 26.10.16 היה על הנתבע להשיב לאמור בתגובה תוך 10 ימים ממועד קבלתה. משלא נעשה הדבר, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.