פלוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

תביעה זו עניינה שיעור הפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובע, יליד 1975 נפגע באופן קשה יחסית, בתאריך 30/6/14, בתאונת דרכים, כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). התובע נפגע בעיקר בצד השמאלי של הגוף, נגרמה לו נכות קשה ביד השמאלית, נכות בתחום פה ולסת וכן צלקות בפנים ובאמה.

2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת נושאת באחריות לתשלום הפיצויים לתובע.

3. תאונת הדרכים אינה מהווה תאונת עבודה ולפיכך מונו מומחים רפואיים לקביעת נכותו של התובע עקב התאונה וכן מונתה מומחית לקביעת נכותו ותוחלת חייו שלא בשל התאונה בהיות התובע נשא נגיף ה- HIV. המומחים העמידו את נכותו של התובע על כ- 74% בגין התאונה ובאשר להיות התובע נשא ה- HIV נקבע שלא קיימת הגבלה בכושר העבודה או קיצור תוחלת חיים.

4. הצדדים לא הגיעו להסכמות בעיקר נוכח חשש הנתבעת שלאחר פסק הדין יפנה התובע למוסד לביטוח לאומי בטענה לנכות כללית והנתבעת תעמוד בפני סכנה של תשלום פיצוי כפול. לאחר שמיעת ההוכחות ובניסיון להפיס את דעת הנתבעת, פנה התובע למוסד לביטוח לאומי ונקבע כי קיימת לו נכות רפואית בשיעור של 61% ואולם לא איבד את כושר עבודתו בשיעור של 50% ולפיכך נדחתה תביעתו לנכות כללית.

5. בדיון ההוכחות שנשמע בתיק, העידו התובע, רעייתו ומעבידו קודם לתאונה. הנתבעת הסתפקה בחקירות נגדיות והגשת חוות דעת אקטוארית בנוגע לתגמולי מוסד לביטוח לאומי רעיוניים בתחום הנכות הכללית והעלתה בין היתר טענה שהתובע לא מיצה את ההליכים במוסד לביטוח לאומי בתום לב.

6. במסגרת הסיכומים, נחלקו הצדדים מחלוקת ממשית ועמוקה בנוגע למצבו התפקודי של התובע ולסכום הפיצוי המגיע לו, כאשר התובע עומד על פיצוי בשיעור של כ- 3 מליוני שקלים ואלו הנתבעת סבורה שהפיצוי עומד על כ- 750,000 ₪. אבחן איפוא את מצבו הרפואי והתפקודי של התובע ולאחר מכן את שיעור הנזק.

   הנכות הרפואית

7. התאונה ארעה שעה שהרכב בו נהג התובע, בהיותו בגילופין התנגש בגדר ההפרדה. התובע הובהל לבית החולים עם פגיעה רב מערכתית ואושפז במחלקת טיפול נמרץ.

   בין היתר אובחן אצל התובע שבר בלסת התחתונה מימין, והוא עבר ניתוח לקיבוע השבר בהרדמה מלאה.