ת"א 12563-11-15 מירונוב ואח' נ' קצן ואח'

המבקשת – הנתבעת 4 עותרת לדחות את התביעה על הסף ולחילופין, להעבירה לבית המשפט המוסמך מכוח תניית שיפוט.

עסקינן בתביעה כספית בסכום של 316,796 ₪ שהגישה התובעת – המשיבה 1 כנגד המבקשת והמשיבים 2-4, בגין הפרת הסכם מכר שנחתם עמה ביום 26.4.15 (להלן: "ההסכם") ותוך התייחסות להסכם רכישה שנחתם בין המבקשת לנתבעים 1ו- 2 מיום 30.5.2013 (להלן: "הסכם הרכישה"). הכל, בהקשר לדירה מס' 193 בבניין 16, המצויה ברחוב כסלו 29/4 בעיר מודיעין (להלן: "הדירה").

התובעת טוענת כי הנתבעים 1 ו-2 מסרו לה את הדירה באיחור של 30 ימים ואז נתגלו בה ליקויי בנייה רבים אותם נאלצה לתקן בעצמה. בגין ליקויי הבנייה הנטענים, עתרה התובעת לתשלום פיצוי מהנתבעת 4, מכוח הסכם הרכישה, בהתבסס על המחאת הזכות שבסעיף 2.1 להסכם. כנגד הנתבעת 3, טענה כי זו התרשלה בביצוע תפקידה כעורכת דין משותפת בניהול עסקת הרכישה, הסתירה מידע והפרה את חובת הגילוי והנאמנות כלפיה.

הנתבעים מכחישים את הנטען כנגדם. הנתבעים 1 ו- 2 טוענים כי התובעת היא שביקשה לדחות את מועד מסירת הדירה למרות שלא הייתה מניעה למסרה במועד הנזכר בהסכם. ביחס לליקוי הבניה הנטענים, הם מפנים את האחריות לנתבעת 4 מכוח המחאת הזכויות הנטענת בהסכם. הנתבעת 4 טוענת כי אין לה יריבות עם התובעת וכי אין היא חייבת לשאת בשדרוגים ושיפוצים נוספים שביצעה בדירה על דעת עצמה. הנתבעת 3 הדגישה את מעמדה כמייצגת של שני הצדדים בעסקה וטענה כי פעלה על פי תנאי הנאמנות בהסכם וכי אין בהתנהלותה המקצועית כל דופי.

בתימוכין באסמכתאות, המבקשת מפנה לתניית השיפוט המקומית והבלעדית המופיעה בסעיף 130 להסכם הרכישה, לפיה סכסוך הנוגע להסכם הרכישה או נובע ממנו יתברר בבית המשפט בתל-אביב. לשיטתה, הזכויות מכוח הסכם הרכישה הומחו לתובעת בהסכם, כך שהיא מחויבת גם לאותה תניית שיפוט.

הנתבעים הנוספים מסכימים להעברת הדיון כמבוקש.

התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי תניית השיפוט לא חלה עליה, כיוון שהיא אינה צד להסכם הרכישה, שלשיטתה, מהווה חוזה אחיד וכי תניית השיפוט הנה תנאי מקפח. עוד מפנה התובעת ללשון תניית השיפוט וטוענת כי זו חלה "בין הצדדים" לאותו הסכם רכישה, כלומר, בין הנתבעת 4 לנתבעים 1 ו-2 בלבד, כך שלא ניתן להחילה גם עליה כצד ג'.

התובעת מוסיפה וטוענת כי לפי החלופות המנויות בהוראת תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), מתגבשת סמכותו המקומית של בית משפט במחוז מרכז ובכלל זה, מפנה למיקום הדירה ומגורי הנתבעת 3 בעיר מודיעין; למיקום מגורי הנתבעים 1 ו- 2 בעיר רמלה ולמקום יצירת ההתחייבות לפי הסכם ולשירותים המשפטיים שהתקבלו מהנתבעת 3.

המבקשת, בתשובתה, טוענת כי בכתב התביעה מבקשת התובעת להתבסס על המחאת הזכויות והסכם הרכישה על מנת לבסס עתירתה כנגדה (ר' סעיף 99 - 117 לכתב התביעה), בעוד שבתגובתה היא מתנערת מהסכם הרכישה כמי שלא הייתה צד לו. מוכחשת הטענה בדבר היות הסכם הרכישה חוזה אחיד. נטען כי זה נחתם עם הנתבעים 1 ו- 2 לאחר משא ומתן שהניב שינויים באותו הסכם (ר' נספח 1 לתשובה). בנוסף ובתימוכין באסמכתאות, נטען כי אף אם היה מדובר בחוזה אחיד, אין בכך כדי להביא לביטול אוטומטי של תניית השיפוט הייחודית, שאינה מהווה התנהגות בלתי הוגנת, אלא רצון לגיטימי של חברה קבלנית לרכז סכסוכים משפטיים קרוב למשרדיה, שעה שמדובר בפרויקטים גדולים מרובי רוכשים.