ת"א 12499-05-13 אורן נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

בהמשך לדיון שהתקיים ביום 29.09.14, ועל יסוד הסכמת הצדדים, מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש המהנדס מר דן אורמן (להלן: "המומחה").

כעת, מונחת בפני בקשת התובע לפסילת חוות דעתו של המומחה.

2.לטענת התובע, במהלך ביקורו בדירה, ביקור אשר הוקלט על ידי התובע, נאמרו על ידי המומחה מספר אמירות, המעלות חשש ממשי למשוא פנים מצדו, אשר התייחסו להתנהלות התובע ואורח חייו. כמו כן טוען התובע, כי המומחה חרג מכתב מינויו, לא עיין במסמכים שנמסרו לו על ידי התובע, ולא ביצע את המלאכה שלשמה מונה: בירור הנזקים שנגרמו כתוצאה מן הרטיבות הקשה בנכס. התובע מציין, כי הבקשה מטעמו הוגשה בטרם קיבל לידיו את ממצאי חוות הדעת.

3.לטענת הנתבעת, אין ממש בטענות התובע, דברי המומחה נאמרו ברוח טובה, כחלק משיחה בין הנוכחים בביקור, ומדובר בתחושות סובייקטיביות של התובע בלבד, כך שהמקרה דנן אינו בא בגדר המקרים החריגים בהם יפסול ביהמ"ש מומחה שמונה בטעמו.

4.הבקשה התגובה והתשובה לה, הועברו לתגובת המומחה, אשר הביע טרוניה ביחס להקלטת הביקור על ידי התובע, ללא ידיעתו והסכמתו. כמו כן ציין המומחה, כי במהלך ביקור בנכס לשם בדיקתו, הוא נוהג להעלות שאלות, אף מתריסות, אל מול טענות שנשמעות, וכך עשה גם במקרה זה.

5.לאחר עיון מעמיק בבקשה ובתגובות הצדדים והמומחה, באתי לכלל מסקנה חד משמעית, כי דין הבקשה להידחות.

כלל הוא שפסילת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט נעשית במקרים חריגים ונדירים, וזאת כאשר קיים בחוות הדעת פגם היורד לשורשו של עניין, או כאשר עולה חשש ממשי למשוא פנים והעדר אובייקטיביות מצד המומחה. לא כל פגם או ליקוי שנפל בחוות דעת המומחה, מביא לפסילת חוות הדעת. (השווה: רע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה (החלטה מיום 26.1.2006)).

6.עיון בחוות הדעת מלמד, כי המומחה הבין היטב את מטרת מתן חוות הדעת ונתן דעתו באשר למחלוקת נשוא התביעה דנן.

האמירות המיוחסות למומחה על ידי התובע, כפי שהן אף עולות מן התמליל שצורף, אינן מעידות על משוא פנים מצד המומחה כלפי צד התובע, ואפילו לא חשש למשוא פנים שכזה. מדובר באמירות שאינן נוגעות ללב הבדיקה, תוך שעל פי הקשר הדברים, מקובלת עלי טענת המומחה והנתבעת, כי מדובר בדברים שנאמרו על דרך ההלצה בלבד, ואין ליתן להם פירוש המעיד על משוא פנים מצד המומחה.

7.שאילת שאלות על ידי המומחה, כמו גם דרישתו להציג הסברים באשר לנקודות שאינן נהירות לו, הינה התנהלות סבירה של מומחה, וזאת על מנת שיוכל לגבש חוות דעת עניינית, מקיפה ומבוססת.

8.כך גם ניתנה מטעם המומחה תשובה הולמת באשר להשתלשלות העניינים בסמוך למועד שליחת חוות הדעת.

9.סוף דבר, לא מצאתי כי יש ממש בטענות התובע באשר לחשש ממשי למשוא פנים מצדו של המומחה, באופן שיש בו כדי להביא לפסילת חוות דעתו של המומחה, ועל כן הבקשה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת והמומחה בסך כולל של 750 ₪ כל אחד.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ולמומחה.