ת"א 12492-01-14 אלוש נ' מכבי שירותי בריאות ואח'

1. בפני בית המשפט בקשת הנתבעים 3-1 (להלן: "הנתבעים"), לסילוק התביעה על הסף בהעדר חוות דעת רפואית ו/או בהעדר עילת תביעה. התביעה הינה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו עקב רשלנות רפואית נטענת של הנתבעים.

2. לטענת הנתבעים בהעדר חוות דעת רפואית דין התביעה סילוק על הסף.

3. לטענת התובעת, חלק נכבד מטענותיה מבוססות על הפגיעה באוטונומיה ועל העדר הסכמה מדעת. לשיטתה טענות אלו הינן משפטיות ולא עובדתיות. לכן גם בהעדר חוות דעת רפואית קיימת עילת תביעה, ואין סיבה מספקת למחוק את התביעה. התובעת מפנה לכתב התביעה בו ביקשה ארכה של 90 יום להגשת חוות דעת רפואית.

4. הנתבעים הגישו תשובה לטענות התובעת. לטענתם על התובעת להציג במסגרת כתב התביעה תשתית רפואית היוצרת את עילת התביעה, ולכן חובה לצרף חוות דעת רפואית בעת הגשתה. בנוסף, אין לתובעת זכות להגשת חוות דעת במועד מאוחר יותר לאחר הגשת התביעה.

דיון

5. בהתאם לקבוע בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"), בעל דין המבקש להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית. לחובה זו חשיבות מכרעת בתביעות שעילתן רשלנות רפואית, שכן הן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק תלויות בחוות דעת זו (ראו ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' מוטי סולן פ"ד נה(4) 898, 911 ; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 265 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).

6. הנחת המוצא היא, כי חוות דעת של מומחה רפואי, היא המקימה את עילת התביעה בתביעות מהסוג דנן. מטעם זה, נקבע בתקנה 137(א) לתקנות סדר הדין כלהלן:

"בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 127... ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון."

7. התביעה מבוססת על עניינים שברפואה, הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק. העובדה שהתובעת טוענת גם להיעדר הסכמה מדעת ולפגיעה באוטונומיה, אינה משנה את העובדה שבלב לבה של התביעה עומדות טענותיה בעניינים שברפואה, שמהווים את עילת התביעה. בהעדר חוות דעת רפואית, כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה ועל כן דינה להימחק.

8. תקנה 127 סיפא מאפשרת לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת "מטעמים מיוחדים שיירשמו". התובעת לא הציגה כל טעם מיוחד אשר בגינו יש לפטור אותה מהגשת חוות דעת. התובעת לא ביקשה אף פטור מהגשת חוות דעת.

תוצאה