ת"א 12491-01-12

בהחלטתי מיום 10/3/15 מצאתי לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות בסך 9,000 ₪, הכל כמפורט בנימוקי אותה החלטה. כן, הוריתי כי ההפקדה תתבצע עד ליום 1/4/15.

לאחר שנוכחתי כי התובעים לא פעלו להפקדת הערובה, הוריתי במסגרת החלטתי מיום 3/4/15 כי בהעדר הפקדה כאמור בתוך 7 ימים אשקול את דחיית התביעה.

ביום 12/4/15 עתר ב"כ הנתבעת 2 להורות על סילוק התובענה בהמשך להחלטתי מיום 3/4/15, ומשלא בוצעה כל הפקדה על אף הארכה שניתנה בנדון.

ביום 20/4/15 הגישו התובעים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בה עתרו לביטול החלטתי לעניין הפקדת הערובה (בר"ע 33105-04-15). עיקר הטענה שהועלתה הייתה כי החלטתי נועלת למעשה את שערי בית המשפט בפניהם, שעה שאין בידי התובעים לגייס את הערובה שנקבעה.

במסגרת החלטתו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט צ' ויצמן) מיום 25/5/15, הוא מצא שלא להתערב בהחלטת הפקדת הערובה, אולם מצא לנכון להוסיף ולהורות על עיכוב הפקדת הערובה וזאת ככל שהמבקשים ישלימו את ההליכים הבאים במועדים שנקצבו:

• מתן מענה לשאלון שהוגש על ידי הנתבעת 3 עד ליום 25/6/15.