ת"א 1249-09 אהרונוביץ נ' מדינת ישראל-משטרת ישראל ואח'

1.התובע מתניה אהרונוביץ יליד 1981, נפגע לטענתו ביום 9.12.07 כאשר הותקף במהלך פעילות של אנשי כוחות הבטחון.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט ד"ר פעילן, קבע 10% נכות צמיתה, בתחום האורטופדי בגין הגבלה בתנועות מרפק יד ימין.

הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, האחריות וגובה הנזק.

2.גרסאות הצדדים והראיות:

לטענת התובע בעת טיול משפחתי במהלך חופשת חנוכה, הבחין במהומה בה מעורבים נערים ונערות ובנוכחות משטרתית, נקלע למקום והותקף ללא הצדקה על ידי השוטרים אשר נקטו כלפיו באלימות שגרמה לנזק.

לטענת ההגנה, התובע הגיע למקום שהוכרז כשטח צבאי סגור, לא שעה לפניות השוטרים להתפנות על רקע פעילות והקמת מאחז בלתי חוקי, התנגד לפניה תוך נקיטת אלימות כלפי השוטרים.

מטעם התביעה הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, אישתו (נעמי אהרונוביץ); שתי עדות ראיה: חנה אורבך ומאירה דקייזר.

מטעם ההגנה הוגשו תצהירים של שני שוטרים אדיב שווי והאדי גאנם ותיק מוצגים.

3.נסיבות האירוע וראיות התובע:

בסעיפים 2-4 בתצהיר עדות ראשית טוען התובע: "ביום 9.12.07, בחופש חנוכה בשעות אחר הצהריים או בסמוך טיילתי עם משפחתי בנחל שבין קרית-ספר לבין חשמונאים, כשלפתע, שמענו צעקות של גברים בערבית וראינו נערות ונערים צועקים ובורחים לעברנו.

... עליתי על טרסה וראיתי מראה מוזר של שוטרי מג"ב שדוחפים באלימות נערות במורד ההר לעבר המקום בו עמדנו עם משפחתי.

... לפתע הופיעו שני שוטרים לידי השוטר גאנח האדי (להלן:"גאנח") ועוד אחד ששמו לא ידוע לי וללא כל הקדמה ו/או פניה מילולית בהפתעה מוחלטת, דחפו אותי בחוזקה ובאלימות מהטרסה לוואדי, לעיני אשתי וילדיי הקטנים. יתכן ואינסטינקטיבית נאחזתי בחולצת השוטר על מנת לא ליפול לואדי אבל ללא הועיל כי כתוצאה מהדחיפה הברוטאלית נפלתי מגובה של כ- 3-2 מטר אל הואדי." (סעיפים 2-4 לתצהיר).

4.בחקירה נגדית עומת התובע עם הטענה לפיה סרב למסור גירסה במשטרה לאחר האירוע וטען כי היה מטושטש לאחר טיפול רפואי, כמו כן לא היה בפיו הסבר לסתירה בגירסאות לגבי מספר השוטרים שדחפו אותו לטענתו ואף הכחיש כי ידע שהוא נמצא בשטח שהמשטרה דרשה את פינויו (עמ' 13 לפרו').

בהמשך החקירה הנגדית לא זכר אירוע בו נפל שוטר לאחר שאחז בחולצתו למרות שהודה כי יכול ואינסטנקטיבית אכן נאחז במשהו ואף לא היה בפיו הסבר לסתירה בין כמות השוטרים עליהם דווח בחקירה למשטרה לבין הכמות המתוארת בתצהירו (עמ' 14 לפרו').