ת"א 12477-11-16 בוקרה נ' פ. הרשקוביץ - הנדסה אזרחית בע"מ

לפניי בקשה לחייב את המשיב, הוא התובע, בהפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪.

המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה כספית על סך 282,999 ₪. לטענת המשיב הוא היה בתקופה הצריכה לעניין בעל עסק לעבודות עפר ופיתוח ובשנת 2009 ביצע, עפ"י הסכם שנכרת בין הצדדים, עבודות עפר עבור המשיבה. לטענת המשיב המבקשת לא שילמה לו מלוא התמורה ומכאן התביעה.

עוד טוען המשיב כי כתוצאה מאי תשלום חוב המבקשת כלפיו הוא נקלע להליכי פשיטת רגל וכי התביעה הוגשה באישור בית המשפט המחוזי מרכז – לוד.

לעניין פער הזמנים בין האירועים הנטענים בכתב התביעה ומועד הגשת התביעה מציין המשיב כי נדרש לפרק זמן משמעותי על מנת לאגור כוחותיו לשם הגשת התביעה, עורך דין אחר אשר אמור היה לטפל בתביעה נפל למשכב ונבצר ממנו להמשיך ולטפל בכך ואך נדרש לו, כאמור, אישור בית המשפט להגשת התביעה שכן הוא הוכרז פושט רגל.

המבקשת עותרת לקבל הבקשה ומפנה לכך שהמשיב נעדר אמצעים כלכליים וכי אם תדחה התביעה לא יהא לה ממי להיפרע שכן המשיב עצמו מציין שהינו חסר הכנסות (ראו בקשה לפטור מאגרה). הנאמן בהליכי פשיטת הרגל נתן הסכמתו להגשת תביעה זו ע"י המשיב בכפוף לכך שקופת הנאמן לא תישא בעלויותיה. עוד טוענת המבקשת כי סיכויי התביעה אינם קיימים, היא שילמה למשיב את מלוא החוב וממילא קיימת לה זכות קיזוז נגדו על סך של 200,000 ₪, סכום אותו נאלצה המבקשת לשלם למזמין העבודות שכן היא הואשמה בגניבת חול שהלכה למעשה בוצעה ע"י המשיב, כך לטענתה.

בתגובה טען המשיב כי לא גנב חול, לא נחקר על כך מעולם וכי כאשר מזמין העבודות תבע את המבקשת בגין כך, לא טרחה המבקשת להגיש נגדו הודעה לצד שלישי.

לשיטת המשיב התביעה מגובה במסמכים וראיות וקבלת הבקשה תחסום את דרכו לברר את עניינו בבית המשפט ובכך תפגענה זכויות היסוד שלו.

תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע"