יחזקאל קורן ובניו בעמ נ' דיזול לאנרגיות בע"מ ואח'

בעניין: עיקול זמני

1.לפני בקשת התובעת להטיל עיקולים עד לסך של 900,000 ₪, על זכויות הנתבעות בשלושה בנקים ו-2 חברות אשראי, ובנוסף להטיל עיקול על זכויות הנתבעת 1, בנכס מקרקעין בחדרה הידוע כתת חלקה 2, חלקה 39 בגוש 10025 (להלן "המגרש בחדרה"). הבקשה מוגשת במסגרת תביעה כספית על סך 840,000 ₪ ותביעה לצו עשה המורה לנתבעות לחתום על המסמכים הנדרשים לשם השלמת השעבודים להן התחייבו הנתבעות במסגרת ההסכמים בין הצדדים, וכן למתן צו מניעה המורה לנתבעות לחדול מכל ההפרות הנטענות בסעיף 15 לכתב התביעה בנוגע לתחנת הרחיצה.

2. ביום 7.9.15, השכירה התובעת לנתבעות תחנת דלק וחנות נוחות בשדרות ההסתדרות 233, מפרץ חיפה, למשך 12 שנים תמורת 50,000 ₪ לחודש בצירוף מע"מ עבור 2 שנות השכירות הראשונות וסכומים נוספים שהולכים וגדלים כמפורט בסעיף 7 להסכם. (להלן "הסכם תחנת התדלוק"). בסעיף 20 של הסכם תחנת התדלוק, התחייבו הנתבעות להמציא לתובעת עובר למסירת המושכר ערבות בנקאית אוטונומית בסך 720,000 ₪, שתהיה בתוקף לכל אורך תקופת ההסכם, שטר חוב שאינו מוגבל בסכום ובתאריך חתום על ידי מנהלי הנתבעות ושני ערבים בעלי כושר פרעון מוכח להבטחת סילוק כל התחייבויות הנתבעות כלפי התובעת, רישום שעבוד על המגרש בחדרה ברשם המקרקעין וברשם החברות ורישום שעבוד ספציפי על כל הציוד והמלאי השייכים לנתבעות בהתאם לרשימה המצורפת להסכם אצל רשם המשכונות ואצל רשם החברות. בסעיף 22.4 של הסכם תחנת התדלוק, נקבע כי הנתבעות אינן רשאיות לקזז סכומים כלשהן מהסכומים אותם הן התחייבו לשלם על פי ההסכם.

בסעיף 22.5 של הסכם תחנת התדלוק, נקבע כי הצדדים להסכם ישתפו פעולה ביניהם באופן מלא ובתום לב, כנחוץ לשם ביצוע ההסכם והגשמת מטרותיו.

3.ביום 15.10.15, השכירה התובעת לנתבעות תחנת רחיצה, הנמצאת באותו מתחם, בו נמצאת תחנת התדלוק למשך 12 שנים תמורת דמי שכירות בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ לחודש, שגדלים מדי שנה ב 2% באופן מצטבר. (להלן "הסכם תחנת הרחיצה"). בסעיף 20.1.3 להסכם, התחייבו הנתבעות להוסיף לערבות הבנקאית הנזכרת בהסכם תחנת התדלוק, ערבות בנקאית בסכום נוסף של 120,000 ₪, שתהיה בתוקף לכל אורך תקופת ההסכם. בסעיף 22 נקבעו הוראות זהות בכל הנוגע לקיזוז והתחייבות הדדית של הצדדים לשתף פעולה בתום לב כנחוץ לשם ביצוע ההסכם.

4.אין מחלוקת כי הנתבעות תפסו חזקה בתחנת התדלוק ביום 1.10.15. הנתבעות המציאו לתובעת ערבות בנקאית בסך של 720,000 ₪, אשר תוקפה הוגבל עד ליום 11.11.16. ערבות זו הופקה ביום 18.1.16 ולכן סביר להניח כי הומצאה לתובעת סמוך לאחר מועד הפקתה, כפי שהעיד היום בעלי הנתבעות, מר לואי סעאבנה (להלן "לואי"). אין מחלוקת כי הנתבעות המציאו לתובעת שטר חוב כנדרש. עוד מוסכם כי הנתבעות חתמו במעמד חתימת ההסכם על טפסים שמטרתם רישום שעבוד על המגרש הן ברשם החברות והן בלשכת רישום המקרקעין. מוסכם כי השעבוד על המגרש נרשם בפועל רק ברשם החברות. ב"כ התובעת הנוכחי טוען כי הסיבה לכך היא טעות בניסוח מסמכי השעבוד ע"י ב"כ התובעת הקודם.

5.בתקופת השכירות בוצעו עבודות שיפוץ במתחם בו מצויים המושכרים, אשר חלקן קשורות למושכרים וחלקן קשורות לנכסים אחרים המצויים במתחם ולא הושכרו לנתבעות. הצדדים חלוקים לגבי היקף השיפוצים, משך השיפוצים ומידת ההפרעה של השיפוצים לפעילות התקינה של הנתבעות בתחנת התדלוק ובתחנת הרחיצה.

6.אין מחלוקת כי לכל אורך תקופת השכירות, ועד עצם היום הזה, משלמות הנתבעות את דמי השכירות במלואם ובמועדם לתובעת. לא נסתרה טענת הנתבעות לפיה, הנתבעות משלמות גם את התשלומים המוטלים עליהם לצדדי ג', דוגמת הרשות המקומית וחברת החשמל, בהתאם להסכמי השכירות. עוד מוסכם כי הנתבעות השכירו את תחנת הרחיצה בשכירות משנה לצד ג', בהסכמת התובעת.

7.לואי העלה בפני בעלי התובעת, עמי קורן (להלן "עמי"), טענות בנוגע להשפעת השיפוצים במתחם, על פעילות הנתבעות בתחנת התדלוק ובתחנת הרחיצה. מנגד, הלין עמי בפני לואי על כך שהנתבעות לא מסרו את כל הבטוחות כמתחייב בהתאם להסכמים בין הצדדים. בעניינים אלה התקיימה פגישה בין עמי לבין לואי ביום 21.12.16, בעקבותיה, פנו הצדדים בכתב זה לזה. עמי הכיר במכתבו מיום 25.12.16, באחריותו לתקן את הליקויים שהתחייב עליהם, בשאיפה לסיימם מוקדם ככל האפשר. עמי הזכיר כי דיווח ללואי על פיטורי הקבלן והמפקח, ועל התחייבות העירייה לסידור שלוליות המים בכניסה וביציאה מהתחנה. עמי ביקש לקבל בדחיפות עליונה את הערבויות הבנקאיות על סך 720,000 ₪ ו- 120,000 ₪ וכן כי יחתמו המסמכים הנדרשים לצורך שעבוד המגרש בחדרה. עמי הודיע ללואי כי במעמד קבלת הערבויות יקבל לואי את התשלום המגיע לו בגין חשבונותיו. בדיון היום הובהר כי מדובר בחוב בסך של כ-100,000 ₪ לפני מע"מ. לואי הלין בפנייתו בדואר אלקטרוני מיום 25.12.16, כי עמי לא עמד בהתחייבות, לפיה השיפוץ ייגמר במרץ 2016. נטען כי התחנה נראית זוועה,כאשר בינתיים הנתבעות משלמות את דמי השכירות במועד, ולא שולם חוב של התובעת בסך של 120,000 ₪. עוד הלין לואי על כך שהתחנה לא מוכרת כמו התחנות האחרות של לואי שמיקומן סמוך, והן מנוהלות על ידי אותו מנהל. עוד טען לואי כי בעלי תחנת הרחיצה טוענים שנפגע להם לוח חשמל כתוצאה מהשיפוץ שעמי ביצע במקום.

8.לאחר שחילופי דברים אלה לא הובילו לפתרון המחלוקות בין הצדדים, שלח ב"כ התובעת הנוכחי ללואי 2 דרישות להמצאת בטוחות. האחת מיום 1.1.17 והשנייה מיום 12.2.17. לואי לא השיב במישרין לב"כ התובעת על מכתביו.עוד קודם לכן , ביום 19.12.16 , שלח ב"כ התובעת לנתבעות מכתב מפורט, הכולל הפרות נטענות של ההסכם בנוגע לתחנת הרחיצה, ודרישה לתקנן תוך 7 ימים. ביום 27.2.17 כתב לואי לעמי כי על אף הבטחותיו לסיים את השיפוץ , התחנה עדין לא במיטבה והנתבעות מצפות לפיצוי הולם והפסקת השיפוץ, שנמצא בפיגור של למעלה משנה.