ת"א 12439-11-13 פוראני ואח' נ' עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ואח'

1.במסגרת תביעה דנן עתרו התובעים למתן צו עשה המחייב את הנתבעות לרשום על שמם דירת מגורים וכן לחייבם בתשלום פיצוי בסך של 50,000 ₪.

2.התובעים הינם בני זוג והם בעלי זכויות בדירת מגורים בבניין שברחוב אלמונתבי 5 בחיפה, הידועה כחלקה 70 בגוש 10913 (להלן: "הדירה" ו"הבניין" בהתאם).

נתבעת 2 היא חברה ציבורית בעלת נכסים ברחבי המדינה ונתבעת 1, אף היא חברה ציבורית, עוסקות בניהול, רישום ומכירת אותם נכסים (נתבעת 1 תיקרא להלן: ''עמידר'').

3.ביום 27.9.1996, לפני כ-20 שנה, נערך ונחתם בין הצדדים בעלי הדין חוזה לפיו רכשו התובעים מהנתבעות את הדירה (להלן: חוזה המכר''). בהתאם לחוזה התחייבו הנתבעות, בין היתר, לרשום את הבניין כבית משותף וכן להעביר את הזכויות בדירה על שם התובעים.

משלא קיימו הנתבעות את התחייבותן לרישום הדירה על שם התובעים, פנה בא כוחם לנתבעת 1 (להלן: ''עמידר'') במכתב דרישה מיום 26.2.09, אולם ללא הועיל.

מכאן התביעה, ואשר הוגשה ביום 7.11.13, כ-17 שנה לאחר חתימת חוזה המכר, בה עתרו התובעים למתן צו עשה המחייב את הנתבעות להעביר את הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין על שמם וכן לתשלום פיצויי כספי בסך של 50,000 ש''ח בגין נזקיהם הנטענים בעקבות הפרת התחייבות הנתבעות בנדון.

דא עקא, כשנה לאחר הגשת התביעה, ליתר דיוק ביום 17.12.14, הנתבעות העבירו את הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין על שם התובעים, ובנסיבות העניין התייתר הסעד של צו מתן עשה ונותר לדון בסעד הכספי.

4.לטענת התובעים בתמצית, לאחר חתימת חוזה המכר, פנה התובע לעמידר במספר הזדמנויות בטלפון ובעל פה בדרישה להעברת הדירה על שם התובעים, אולם לשווא. כמו כן, גם משפנו התובעים לעמידר באמצעות מכתב בא כוחם מיום 26.2.09, הנ''ל לא טרחה לקיים את התחייבותה בחוזה המכר. בנסיבות העניין, לא היה מנוס מהגשת תביעה דנן, על שני סעדיה – צו עשה לרישום הדירה וסעד כספי. במקרה דנן עברו כ-18 שנה ממועד חתימת חוזה המכר ועד למועד רישום הדירה על שם התובעים, וגם זאת נעשה לאחר הגשת תביעה דנן. עסקינן אפוא בפרק זמן בלתי סביר והדבר מהווה הפרה של חוזה המכר.

בשל העיכוב בהעברת הזכויות בדירה, נגרם לתובעים נזק ממוני הואיל ונבצר מהם למכור את דירתם לאחרים טרם נרשמה על שמם וכן נגרמה להם עוגמת נפש בגינה הם זכאים לפיצוי לא ממוני.

5.לטענת הנתבעות בתמצית, הן מנהלות עשרות אלפי דירות ברחבי הארץ ורישום בניינים כבתים משותפים והעברת הזכויות בדירות על שם הרוכשים, אינו עניין של מה בכך והוא כרוך בפרוצדורה ארוכה ומחייב הקצאת מאמצים רבים. לפיכך, על הנתבעות לפעול בהתאם לסדר עדיפויות, ואשר בעטיו נמנע מהן העברת הזכויות בדירה על שם התובעים במועד מוקדם יותר.