ת"א 12401-06-15 חנאי נ' בנק הפועלים בע"מ

. הואיל והתמורה שקיבל ממימושם לא הספיקה לפירעון החוב, החל הבנק בהליכים למימוש הנכס בראשון-לציון (תהוצל"פ 514204-03-15). אלו ההליכים שהמבקש עותר לעכב.

2.המבקש מבקש לקבל כי הבנק הפר את חובות האמון, הנאמנות והזהירות שהוא חב כלפיו, ובפיו שלוש טענות מרכזיות כלפי הבנק: בראשונה הוא מפנה להסכם הפשרה, ולפיו כאמור יקבל הבנק סך 3.1 מיליון ש"ח מתוך התמורה ממכירת הנכסים בחולון, והיתרה תשמש לפירעון חובות הנושים הלא-מובטחים. המבקש סבור כי הסכום שהסכים הבנק לקבל נמוך מדיי, וכי ברקע הסכם הפשרה החלטתם של הבנק ושל הנאמן לעשות יד אחת. לאחר החתימה על הסכם זה הורה בית המשפט של פשיטת הרגל לקבל חוות דעת שמאי חדשה, לאחר מכן עתרו הבנק והנאמן למכור את הנכסים בחולון תמורת 15 מיליון ש"ח. לבסוף הם נמכרו תמורת 18 מיליון ש"ח, ולטענת המבקש, כנושה מובטח היה על הבנק לקבל מסכום התמורה את סכום החוב המובטח. לשיטת המבקש, ויתורו של הבנק על מעמדו כנושה מובטח בנכסי החייב נעשה על גבו ועל חשבונו של המבקש. המבקש סבור כי הבנק התרשל, הפר את חובת הנאמנות כלפיו ופגע בו כשלא עמד על זכויותיו בהסכם הפשרה וויתר על מעמדו כנושה מובטח. הטענה השנייה היא שהבנק לא התעקש לקבל את דמי השכירות שהשיאו הנכסים בחולון והניח לנאמן לגבות אותם, וגם בכך התרשל. בעניין זה יוסף כי השעבוד חל הן על הנכסים עצמם הן על כל טובת הנאה מהם, לרבות הכנסה מדמי שכירות. טענתו השלישית של המבקש היא שביום 01.06.09 חייב הבנק על דעת עצמו את חשבון העובר-ושב שלו בגובה יתרת ההלוואה שניתנה לו בינים. לטענת המבקש, פעולה זו גרמה לכך שהחוב יישא ריבית פיגורים בחשבון העו"ש שהייתה גבוהה משמעותית מהריבית בהלוואת מטבע החוץ.

בתשובה לשתי הטענות הראשונות שהעלה המבקש הבנק מפנה להחלטת בית המשפט של פשיטת הרגל מיום 23.01.11, שבה אישר את הסכם הפשרה (ראו נספח יא לבקשה). כחודש לאחר מכן ביקש המבקש מבית המשפט לבטל את אותה החלטה (נספח יב לבקשה). שם קָבל המבקש על התמורה הנמוכה שהבנק מקבל ממכירת הנכסים בחולון וכן על כך שאינו עומד על קבלת דמי השכירות. הנסיבות ששררו במועד החתימה על הסכם הפשרה הצדיקו אותה, בראות עיני הבנק, בשים לב לטענות הנאמן, שאילו התקבלו היו מאיינות לחלוטין את זכות הבנק לקבל כספים ממימוש הנכסים בחולון. להשקפתו, אף אם יבטל בית המשפט של פשיטת הרגל את הסכם הפשרה ומכירת הנכסים בחולון תניב לו סכום גבוה משנקבע שם, לא ישתנה מצבו של המבקש, שכן הנאמן יחזור אליו וייפרע ממנו את הסכום ששולם לבנק מהמכירה. לטענה השלישית הבנק משיב כי ההלוואה בינים הומרה לשקלים לבקשת המבקש עצמו. להשקפתו, אפילו לא ביקש המבקש להמיר את חובו לשקלים חדשים, היה הבנק רשאי לעשות כן לאחר ששלח אליו ביום 26.05.09 מכתב התראה שבו העמיד את מלוא החוב לפירעון מידי (נספח 14 לתשובה לבקשה). הבנק טוען כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו. גם אם תתקבל בסופו של ההליך טענת המבקש כי הבנק התרשל והפר כלפיו את חובת הנאמנות, יוכל המבקש לתבוע ממנו, אם יבחר לעשות כן, את נזקי הממון שלו ולהיפרע מהבנק, שהוא גוף פיננסי איתן.

3.השאלות שיש לבחון בבקשה שלפניי הן האם בפי המבקש זכות לכאורה לקבלת הסעד שהוא מבקש והאם מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

על המבקש סעד זמני לשכנע את בית המשפט ,,[...] על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה [...]'' (תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 [להלן: התקנות]). הערכת סיכויי התובענה נעשית באופן לכאורי בלבד בהתחשב בחומר הראיות שהניחו הצדדים לפני בית המשפט ואין צורך לפסוק באופן סופי בדבר צדקתו של מי מבעלי-הדין (רע"א 7139/96 טריגוב נ' ,,טפחות'' בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד נא(2) 661, 665–666 [1997]). כדי להשתכנע אם ליתן למבקש את הסעד הזמני יש לבחון תנאי נוסף, והוא אם מאזן הנוחות נוטה לטובתו. על-פי תקנה 362(ב)(1) לתקנות, יש להניח על כפות המאזניים את ,,הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר''. לפי ההלכה הפסוקה, ככל שסיכויי התובענה להתקבל גבוהים יותר, כן ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהפך (רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מנהל מקרקעי ישראל – מחוז ת"א, פסקה 8 [פורסם באר"ש, 06.08.2006]; ראו גם רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף ברחוב הפרחים 7 רמת השרון נ' עיון, פסקה 9 לפסק-דינה של כבוד השופטת עדנה ארבל [פורסם באר"ש, 01.09.2009]). כלשונו של כבוד השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס ברע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ, פסקה 3 (פורסם באר"ש, 06.06.2006):

[...] שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים – מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע [...]. כמובן, []הן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט [...] ייעתר לבקשה למתן סעד זמני.

4.השאלה אם הבנק התרשל והפר את חובותיו כלפי המבקש היא השאלה המרכזית שתלובן כאשר תגיע העת לדון בתובענה שהגיש המבקש. המבקש מלין בעיקר על העובדה שהבנק כרת עם הנאמן את הסכם הפשרה, שלפיו מתמורת הנכסים בחולון יקבל אך 3.1 מיליון ש"ח, וגם לא גבה את דמי השכירות שהניבו אותם נכסים.

המבקש העדיף שהבנק יפעל תחילה למימוש הנכסים בחולון. בע"א 64/09 אלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 7 לפסק-דינו של כבוד השופט יצחק עמית (פורסם באר"ש, 07.04.2011), נפסק:

לטעמי, ככלל, זכות הבחירה לגבי סדר מימוש השעבודים במצב של ריבוי בטוחות נתונה לנושה-בעל המשכון, אלא אם הנושה ,,אדיש'' לשאלה איזה מהנכסים לממש, בעוד שמבחינת החייב יש לכך חשיבות. [...]

עד ההגנה ישראל שוסטר, סגן מנהל מחלקה במחלקת אשראים מיוחדים של הבנק, נשאל מדוע בתחילה לא פעל הבנק לממש את הנכסים בראשון-לציון שמושכנו לטובתו, והשיב: ,,הבנק נענה לבקשתו של מר חנאי, והשיקולים לממש איזה מהנכסים היו אותם שיקולים – גם הנכס הזה לא הבטיח את החוב– – –'' (עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 1–6).