ת"א 12393-03-10 סלע שיווק מוצרי בטון (2002) בע"מ נ' ג'נרל החברה המרכזית לציוד בע"מ, תא"מ 2221/09 חב' GE ג'נרל נ' סלע שיווק מוצרי בטון(2002) בע"מ

לפניי בקשת המבקשת להורות על תיקון טעות, בדרך של השמטה מפסק הדין.

בפסק הדין שניתן, הכיר בית המשפט בזכותה של המשיבה לבטל עסקת רכישת מלגזה מהמבקשת ולכן הורה, על קבלת התביעה הכספית, ככל שזו נוגעת לשווי המלגזה (ובהפחתות מסויימות כפי שנקבע בפסק הדין).

המבקשת עותרת במסגרת בקשתה זו, להורות על תיקון השמטה בפסק הדין, שכן בית המשפט לא הורה בהחלטתו, כי תוצאתה של ביטול העסקה הינה לא רק השבת התמורה הכספית שניתנה, אלא גם השבת המלגזה, כמתחייב מהוראות סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן:- "חוק התרופות")

המשיבה מתנגדת לבקשה כשלטענה, שווי המלגזה מתקזז אל מול שווי נזקיה של המשיבה.

אחר ששקלתי טענות הצדדים, מצאתי מקום לדחות הבקשה, לא משום שטענות המבקשת לגופו של עניין אינן ראויות, אלא משום שאין מדובר בהשמטה בפסק הדין שניתן לתקנה לאחר מתן פסק הדין.

עניינית, הצדק עם המבקשת. עם ביטול העסקה, על כל אחד מהצדדים להשיב לחברו את שקיבל על פי ההסכם ועל כך לא יכול להיות חולק.

ככל שהדבר נוגע לנזקיה של המשיבה, הרי שאם ביקשה המשיבה לטעון לנזקים נוספים לאלו שנטענו בכתב התביעה, יכולה היתה לעשות כן במסגרת תביעה ואינה יכולה עתה, משקיבל בית המשפט את התביעה, לבקש ולקזז נזקים הנוספים הנטענים מתוך שווי המלגזה, זאת לאחר שעילת התביעה מוצתה.

ייתכן ובית המשפט שגה בעת שלא ציין בפסק הדין באופן מפורש את הוראות סעיף 9 לחוק התרופות, סעד כאמור לא התבקש במסגרת כתבי הטענות ולכן בית המשפט לא נזקק לו, אלא שהדברים ברורים מכוח הוראות החוק וממילא תובע שעותר לסעד של ביטול והשבה לוקח על עצמו את החובה לנהוג אף הוא בהתאם להוראות החוק ולהשיב את שקיבל אף הוא על פי ההסכם.

המשיבה אף ציינה את הדברים באופן מפורש בכתב תביעתה (ראה לדוגמא סעיפים 19(4), 20(17), 26 ו-28 לכתב התביעה שהוגש על ידי המשיבה).

לפיכך, הגם שהדבר לא צויין בפסק הדין, הרי שפסק הדין מקים למבקשת עילה של השבת המלגזה וחבל על כי המשיבה לא נוהגת בעניין זה בניקיון כפיים.

ואולם, הגם שלגופו של עניין יש צדק בטענת המבקשת, הרי שמדובר בעניין מהותי שלא ניתן לומר לגביו שהוא מהווה טעות בפסק הדין ואין לי לפיכך אלאל לדחות את הבקשה לגופה.

כפי שציינתי בבקשת ביניים, הרי שעל פניו פסק הדין מקים עילה של השבה למבקשת ולכן ראוי, כי הצדדים יבואו ביניהם בדברים על מנת להגיע להסכמות גם ללא צורך בהליך נוסף, שלדידי תוצאותיו ברורות ויש בו אך כדי לגרום להוצאות מיותרות לצדדים.