ת"א 12318-05-16 בודאה נ' קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ

מבוא:

1. הנתבעת אשר ביטחה בעת הרלוונטית את רכבו של התובע הגישה בקשה להתיר לה להגיש דו"ח חוקר מטעמה עם תום פרשת התביעה . הנתבעת סומכת ידיעה בעיקר על הלכת סויסה הידועה כע"א 98\4249 סויסה נגד הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, תק-על 99(4) 118, (להלן: "הלכת סויסה") . לטענתה התובע ניסה להוציא ממנה כספים שלא כדין הגובל במעשה מרמה באירוע לטענת גניבת משאית שהייתה בבעלותו אותה ביטחה הנתבעת. בהסתמך על אותו דו"ח שהובא לעיון בית המשפט, טוענת התובעת כי הואיל והשאלות המרכזיות בתיק זה הן שאלות שבמהימנות הרי שחשיפת הדו"ח עשויה לסכל את גילוי האמת מקום בו עיון בממצאי החקירה על ידי התובעת יאפשר בידו להתאים את גרסתו לממצאי החוקר.

2. במסגרת תגובתו לבקשה טען הנתבע בין היתר כי הלכת סויסה אינה חלה על המקרה הנדון הואיל ושם עסק הליך אי חשיפת הדו"ח בשלב המקדמי ולא בשלב של בירור התביעה כפי שהנתבעת מבקשת לעשות כאן. עוד נטען כי בקשת הנתבעת הינה הלכה למעשה בקשה לחיסיון ואולם זו אינה עומדת בקנה אחד עם הוראות הדין המתייחסות להכנתו של מסמך חסוי מטעם צד לקראת משפט. בסופו של דבר, עמדת הנתבע היא מטרת בקשה זו הינה להקנות לנתבעת יתרון דיוני על פני התובע באמצעות הפתעתו לראיות שאמורות היו לבוא בפניי כחלק מהליך תקין , דבר שעשוי לחבל בזכותו להוכיח את תביעתו.

3. בתשובתה לתגובה חזרה הנתבעת על טענותיה במקור בהסתמכה על החשד מפני מרמה והונאת הביטוח מצד התובע כאשר אי גילוי מוקדם של ראיותיה אלה, יתרום לגילוי חקר האמת. כמו כן ציינה שאין המדובר בראיה בלתי צפויה שהרי קיימה את חובת הגילוי בכך שגילתה על קיומו של הדו"ח ,בנוסף נטען כי נקבע בפסיקה שהצורך בחיסיון הדו"ח גובר על זכות הצד השני לעיין בראיות רק במקום שבו הוכח שגילוי החומר נחוץ לצד שכנגד כך שללא עיון בו יצא מקופח, אך לטענתה זה לא המצב בענייננו.

   דיון ומסקנות:

4. יש להבהיר כבר בשלב זה כי מהותה של הבקשה אשר מונחת לפניי, אינה לשם חיסיון מסמך חסוי אלא לשם חשיפתו בשלב מאוחר יותר וזאת על מנת שלא "לזהם" את הגנת הנתבעת במסגרת נימוקיה להסרת הכיסוי הביטוחי. הטעם הוא שבחשיפת התובע לראיות מהותיות אלו שבידי הנתבעת, המבוססות בעיקרן על הזמת טענותיו מטעמים של מהימנות, עשוי זה לשבש את הליכי המשפט ובכך להכשיל את הגנת הנתבעת מפני התביעה נגדה.

5. טענות אלו של הצדדים קשורות קשר ישיר למתח תמידי קיים שבין אינטרס הגילוי המוקדם של הראיות כחלק מקיומו של הליך הוגן "בקלפים פתוחים" לעומת החשש מפני פגיעה בחקר האמת ובאינטרס מוגן של הצד המתגונן.