ת"א 12294-09-15 קדם נ' חברת אשראי ויזה כ.א.ל בע"מ ח.פ 510827678 ואח'

לאחר שעיינתי בבקשה למתן פסק דין כנגד הנתבעת 1, בתגובה ובתשובה, ראיתי לדחות הבקשה.

1. התביעה הוגשה ב 7.9.15.

2. ב 27.10.15 ביקשה התובעת פסק דין כנגד הנתבעת 1. הבקשה נתמכה באישור מסירה. הבקשה נתמכה באישור מסירה מיום 10.9.15. הבקשה נותבה לרשם הבכיר זיתוני אולם לאור העובדה שהתיק כבר נותב לטיפולי, נתן הנחיה להעביר הבקשה לעיוני (החלטה שאף היא מיום 27.10.15).

3. ב 1.11.15 ניתנה החלטתי כי לא ברור מי החותם על אישור המסירה שצורף לבקשה, ואין חותמת של החברה הנמענת. ציינתי כי לפיכך לא אסתפק באישור מסירה זה בבדידותו, ועל התובעת לבצע מסירה חוזרת, ככל שלא תוטבע חותמת החברה הנמענת על אישור המסירה, יש לצרף תצהיר מוסר.

4. ב 3.11.15 הגישה נתבעת 1 כתב הגנה.

5. ב 31.12.15 הוגשה בקשה זו של התובעת למתן פסק דין כלפי הנתבעת 1. הבקשה נתמכה באישור מסירה חוזר מיום 24.11.15 חתום בחותמת הנתבעת 1.

לשיטת התובעת יש לראות ב 27.10.15 או לכל המאוחר ב 1.11.15 את המועד הקובע בו דן ביהמ"ש בבקשה למתן פסק דין. היות וכתב ההגנה הוגש ב 3.11.15 , ובמועד זה טרם בוצעה המסירה החוזרת, הרי ברור כי כתב התביעה הומצאה לה לנתבעת 1, עוד ב 10.9.15. משכך, קמה זכותה של התובעת לקבל פסק דין על פי בקשתה ב 27.10.15 או לכל המאוחר ב 1.11.15 על פי לשונה של תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי. ומשעה שכך, גם אם בינתיים הוגשה הגנה שוב אין לשעות לה, ויש לתן פסק הדין שהתבקש.

6. א. הצדדים חלוקים בשאלה האם הסיטואציה נכנסת לגדר זו שנידונה בע"א 1782/06 משרד הבינוי נ' סולל בונה, או דווקא לזו שנידונה ב ע"א 519/82 פקיד השומה ת"א 4 נ' ישראל נחושתן. לטעמי – מצויים אנו בגדרו של פסה"ד בענין נחושתן בו ניתן ביטוי לכלל הרחב שבמידה וטרם ניתן פסק דין עת הוגשה ההגנה, לא ינתן עוד פסק דין בהיעדר הגנה. הכלל סוייג אמנם בפרשת סולל בונה במובן זה שאם נידונה בקשה למתן פס"ד לגופה או היתה אמורה להינתן בה החלטה לגופה עת הגיעה לעיונו של השופט, הרי גם אם נתעכבה ההחלטה ובינתיים הוגשה ההגנה – שוב אין לשעות להגנה (אלא אם מצאה הערכאה המבררת טעם להאריך המועד להגשת ההגנה). ראה סע' 12 לפסק דינו של השופט דנציגר בפרשת סולל בונה.