ת"א 12293-06-12 רודס ואח' נ' שמואל ואח'

תביעה כספית לפיצויים בגין נזקים שעל פי הנטען, נתגלו בבית שהתובעים רכשו מהנתבעים.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני שלפיו, בית המשפט ייתן פסק דין מנומק על פי חומר הראיות שהוגש בכתב על ידי הצדדים, על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט. בהחלטה מיום 29/6/2014 נקבע כי ההנמקה תהיה בגבולות המקובלים בפסיקה על דרך הפשרה.

ביום 22/7/2010 נחתם הסכם מכר בין הצדדים שלפיו מכרו הנתבעים לתובעים בית מגורים בבית שמש. בחודש מאי 2011 מסרו הנתבעים את החזקה בבית לתובעים.

טענות התובעים

לטענת התובעים, לאחר שהחזקה בבית נמסרה לידיהם, הם גילו בו ליקויי בנייה אשר מטבעם ברור שהנתבעים ידעו עליהם ו/או היו צריכים לדעת עליהם; מדובר בפגמים נסתרים מאחר ורק לאחר מסירת הבית היה ניתן לגלות אותם.

התובעים ממשיכים וטוענים כי, לאחר מסירת הבית, הם שלחו אנשי מקצוע על מנת לקחת מדידות לשיפוצים, ואלה הבחינו בליקויים שנמצאים בבית; הם לא יכלו לגלות את מהות הליקויים עד לאחר מסירת הבית; קבלן השיפוצים של התובעים מצא סדקים וליקויים רבים, לרבות חשש לקריסת תוספת הבנייה בבית שנבנתה בשנת 2009; מהנדס מטעמם קבע כי מדובר בליקויים חמורים; הקבלן מטעמם פעל לתיקון הליקויים על פי הנחיית המהנדס, אך הליקויים חזרו לאחר התיקון.

התובעים מצביעים על הליקויים הבאים: שקיעת תוספת בנייה משנת 2009 וחדירת מים מתחת לבית; לטענתם, עד להגשת התביעה הם הוציאו סך של כ- 57,000 ₪ לצורך תיקון הליקויים הקשורים לתוספת הבנייה ללא הצלחה, וסך של כ- 118,000 ₪ לטיפול בבעיית הרטיבות, זאת בנוסף לעלות הקמת מחדש של הגינה בסך של 36,000 ₪.

לטענת התובעים, הנתבעים הפרו את חובת הגילוי החלה עליהם על פי חוק המכר וחובת תום הלב, ולפיכך הם חייבים לפצות אותם בגין נזקיהם, כמפורט לעיל.

טענות הנתבעים

מנגד נטען על ידי הנתבעים כי, מדובר בתביעה "מרושעת שהוגשה כלאחר יד, כשהיא חסרת יסוד עובדתי ומשפטי שלא נועדה אלא לשפר בדיעבד את עלות רכישת הנכס"; התובעים ידעו מראש מה מצב הבית שרכשו; הם בדקו את הבית גם באמצעות מומחה מטעמם, המהנדס אדלר, אשר הכין עבורם חוות דעת לגבי מצב הבית בטרם שנמסר לידיהם; התובעים לא הציגו כל מסמך המעיד על עבודות השיפוצים שעשו בבית כטענתם, לרבות הצעת מחיר של הקבלן, הזמנת עבודה, תכניות עבודה, כתבי כמויות, קבלות בדבר תשלומים, צילומי שיקים.