עיריית נצרת נ' שחברי ואח'

לפניי בקשת התובעת למחיקת כתב ההגנה של הנתבעים ולחלופין הטלת סנקציות והוצאות משמעותיות על האחרונים. עוד מונחת לפניי בקשת התובעת להיעתר לרשימת הבקשות מטעמה ולהורות לנתבעים למסור תצהיר גילוי כללי ועיון במסמכים ערוך כדין; וכן לקבוע כי בהעדר רשימת עדים מטעם הנתבעים, הם לא יוכלו להעיד עדים מלבד עצמם.

לאחר עיון ושקילה, אני מחליטה לדחות את הבקשה למחיקת כתב ההגנה ולהיענות חלקית לבקשות החלופיות, הכל כמפורט להלן.

התובעת, עיריית נצרת, הגישה ביום 3.7.25 כתב תביעה בסדר דין רגיל על סך של 91,048 ₪ נכון ליום הגשתו, בגין חובות ארנונה, מים ואגרת שמירה שנצברו בין השנים 2018-2024. התביעה הוגשה נגד הנתבעים, בני הזוג וליד ומרים שחברי, בטענה כי הם הבעלים או המחזיקים בשני נכסים בתחומה המוניציפאלי של התובעת: נכס מגורים ונכס עסקי המשמש כאטליז (נכס פיזי 41930100) בשכירות מהבעלים המקורי. ביום 19.10.25 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים.

בין הצדדים קיימות מחלוקות עובדתיות ומשפטיות מהותיות. הנתבעים מכחישים מכל וכל את דבר חזקתם בנכס המגורים, וטוענים בכתב הגנתם כי הנכס מצוי בבעלות אביו המנוח של הנתבע, אשר טרם חולקו נכסיו בין היורשים הרבים. לטענת הנתבעים, כתב התביעה מערבב בין שני הנכסים, כאשר לנכס העסקי (האטליז) אין לנתבעת 2 כל זיקה או קשר, טענה אשר התובעת הסכימה לקבל בחלקה לצורך צמצום פלוגתאות בלבד, מבלי לתקן את כתב התביעה. מנגד, הנתבעים נמנעים מהשלמת ההליכים המקדמיים בתיק, בטענה שיש תחילה לפעול לתיקון כתב התביעה. לכך, מתנגדת התובעת הטוענת לקיומה של יריבות עם הנתבעת גם ביחס לאטליז זאת מכוח הרישום כמחזיק בספרי העיריה והעדר התנגדות לרישום והן מכוח הלכת השיתוף בין בני זוג ביחס לחובות. עם זאת, תסכים התובעת למחיקת רכיב החוב בנכס העסקי (האטליז) ביחס לנתבעת לפנים משורת הדין, ללא תיקון כתב התביעה. ביחס לנכס המגורים, עומדת התובעת על קיומה של יריבות גם ביחס לנתבעת.

ביום 30.10.25 קבעתי ישיבת קד"מ ראשונה בתיק ליום 17.2.26 והוריתי על קיום הליכים מקדמיים הדדיים, הגשת רשימת בקשות ורשימת עדים. בהמשך, ביום 20.11.25, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסדר דיוני שהושג ביניהם בעניין השלמת ההליכים המקדמיים בתוך 60 ימים, וביום 19.1.26 הוגשה בקשה נוספת לדחיית הדיון לצורך מיצוי משא ומתן מחוץ לכותלי ביהמ"ש וכן השלמת ההליכים המקדמיים באופן הדדי בתוך 45 ימים.

התובעת הגישה ביום 2.2.26 הודעה על הגשת תצהיר גילוי ועיון במסמכים מטעמה, בעוד שהנתבעים לא הגישו תצהיר מטעמם ולא קיימו את חובות הגילוי והעיון כנדרש.

ביום 13.4.26 התקיימה פגישת מהו"ת בין הצדדים אשר לא צלחה עקב אי-הסכמה. בהמשך לכך, ביום 23.4.26 הגישה התובעת "הודעה על הגשת רשימת עדים, דיווח מקדמי עצמאי ורשימת בקשות". הודעה זו כללה רשימת עדים המפרטת את עדותם של מנהל האכיפה, מוטי אברהם, וחוקר פרטי מתתיהו ששי. בהחלטתי מיום 26.4.26 קבעתי כי הבקשה תידון בישיבת הקדם הקבועה. ב"כ הנתבעים צפה בבקשה וידע על קיומה במועד בו היא הוגשה. ממועד זה ועד לישיבת קדם המשפט, לא הגישו הנתבעים בקשות או הודעות כלשהן לתיק, ובכלל זה תצהיר גילוי מסמכים, רשימת עדים או רשימת בקשות.

בדיון קדם המשפט מיום 13.5.26 מסר ב"כ הנתבעים, כי אין לנתבעים מסמכים להצגה וכי הם לא הגישו רשימת עדים מטעמם, למעט כוונה להעיד נציג עירייה, בשם חיים, שהבטיח להמציא אסמכתא בכתב על סיום החוב וסגירת התיק ולכן רשימת העדים מטעמם לא הוגשה במועד. ב"כ הנתבעים התחייב במעמד הישיבה הנ"ל להגיש רשימת עדים מסודרת עוד באותו יום.

חרף התחייבות זו לא הגישו הנתבעים רשימת עדים בכתב מטעמם.

עקב טענות ב"כ התובעת לחוסר שיתוף פעולה מוחלט מצד הנתבעים מתחילת ההליך, תוך התעלמות מוחלטת מפניותיה, בניגוד להחלטה מיום 30.10.25 המזהירה מפני סנקציות והוצאות, הודיע ב"כ הנתבעים לפרוטוקול כי אין ברשותם מסמכים. הוא התחייב בשם מרשיו להמציא תצהיר בעניין העדר מסמכים כאמור בתוך 20 ימים.