ת"א 1223-02-13 ל נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

תוחלת חייו של התובע בלא כל קשר לתאונה קוצרה משמעותית. בהתאם לחוו"ד פרופ' הולצמן הינה כ-4 שנים נכון למועד הצעתי זו. תוחלת חייו של התובע קוצרה גם בגין מצבו הקרדיולוגי. ספק אם התובע עבד עובר לתאונה, ואם כן כמה זמן היה מתמיד בעבודתו זו אלמלא התאונה. ברי כי בעקבות התאונה מצבו הרפואי והתפקודי החמיר עד מאוד.

איני סבור כי התובע נזקק למטפל שיקומי בגין התאונה, אך ברי כי הוא נדרש לעזרה משמעותית בגינה. מצבו הרפואי עובר לתאונה מקטין את יכולת תפקודו בעקבות התאונה, מעבר למגבלות שהיו צפויות לנפגע בלא רקע תחלואתי שכזה.

דרישת התובע למעלון הינה סבירה בנסיבות.

לאור האמור לעיל, ובהנחה כי תוחלת חיי התובע הינה כ-4 שנים, הצעתי הינה כי ישולם לתובע פיצוי בסך כולל של 450,000 ₪. מסכום זה יש לנכות בהתאמה את תשלומי המל"ל (התובע זכאי ככל הנראה לפחות ל- 25% מהנזק).

ליתרה יש להוסיף שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרה. ככל ששולם לתובע תשלום תכוף יש לנכותו מהסכום הכולל.

באשר לניכוי תשלומי המל"ל – ההלכה שנקבעה ברע"א 5670/10 פלוני נ' הכשרת הישוב ידועה ומוכרת לי ויושמה על ידי בין היתר, בת.א 2092-01-12 אגייב נ' הראל.

ברם, סבורני כי ההלכה יושמה למקרה בו עובר לתאונה לא שולמה לנפגע קצבת נכות כללית, אלא רק לאחריה, שאז יש לבדוק מהי הנכות הכוללת.

בענייננו, יש לבחון האם התובע שב ונבדק לאחר התאונה ע"י הוועדה הרפואית במל"ל שאז אכן יש ליישם את ההלכה עליה נסמכת הנתבעת.

כך גם יש לבחון את קצבת השירותים המיוחדים ובכל מקרה הניכוי צריך להתבצע בהתאמה לתוחלת החיים על פיה חושב נזקו של התובע. לאחר עיון בטופס הבדיקה שהוגש ע"י התובע הצעתי הינה כי תנוכה 70%, מקצבת השירותים המיוחדים ששולמה בצרוף הפרשי הצמדה וכן מהקצבה שתשולם ב- 4 השנים הבאות.

ב"כ התובע יודיע עמדתו בתוך 10 ימים, והנתבעות בתוך 30 יום לאחר מכן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש. היה והנתבעת לא תודיע במועד את עמדתה להצעת הפשרה, מתבקש ב"כ התובע להודיעני על כך בסמוך לאחר חלוף המועד על מנת שאזרז קבלת עמדתה.

מובהר כי ככל שהצעתי תדחה ע"י מי מהצדדים יקבע מועד מוקדם לשמיעת הראיות.

ל ק.מ. ליום 23/2 שעה 0840.