ת"א 12210-05-13 שמחי נ' שעיבי

1.תביעת שכר טרחה שהגיש התובע עו"ד גואל שמחי כנגד הנתבעת ולף שעיבי רויטל, בסך של 95,215 ₪ הנוגעת לטיפול משפטי שביצע עבורה אשר תמורתו לא שולמה. לאחר מכן ביקש התובע להגדיל סכום התביעה לסך של 268,800 ₪.

2.הנתבעת בכתב הגנתה טענה ששילמה לתובע כל המגיע לו. כן טענה שלא עשה דבר בעניינה וכי בסופו של יום נאלצה לפנות לעורך דין אחר על מנת שיטפל באותם עניננים שנמסרו לתובע.

3.לאחר שהצדדים הגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם הוסכם בדיון שיסכמו טענותיהם בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט. התובע הגיש סיכומים מאוחדים בתיק זה ובתיק 12014-05-13,לבקשתו, שכן בתיק הנוסף הנתבעים הם הוריה של הנתבעת אשר נתבעים אף הם בתשלום שכר טרחה בגין עבודתו.

4.דיון משפטי:

התובע מצרף לכתב תביעתו הסכם שכר טרחה מיום 30.12.01 עליו חתומה הנתבעת. ההסכם נוסח על ידי התובע ומצוין בו ששכר טרחת התובע יעמוד בגובה 175 דולר וכן בהליך אזרחי לפי 15% מסכום התביעה או מהסכום שייפסק וכן סך של 150 דולר לכל ישיבה החל מהישיבה השלישית. התובע מצרף רשימת פעולות שערך עבור הנתבעת. כן מצרף פרוטוקול דיון אחד בו נכח – דיון מיום 26.1.09.

5.ההסכם הינו ברור ומאחר ונוסח על ידי התובע יש ללכת לאורו.

6.ראשית טוענים הנתבעים להתיישנות התביעה שכן התביעות מתבססות על הסכמי שכר טרחה. הנתבעים הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענת התיישנות, כאשר החלטת השופט ניר מיום 6.10.13 בתיק 12210-05-13 קבעה שלא ניתן לדחות התביעה על הסף שכן מדובר במחלוקת עובדתית בין הצדדים בין היתר באשר למועד סיום הטיפול בתיקים וכן הודאה נטענת בחוב.

התובע שהיה מודע להחלטה זו אינו מפרט כלל בסיכומיו מהו המועד שנקבע לתשלום כאשר הסכמי שכר הטרחה כלל אינם נוקבים במועד.

כן אינו מפרט אילו תשלומים שולמו על ידי הנתבעת לאחר שנת 2006, אם בכלל, ובהקשר לאיזה הסכם שכ"ט שולמו תשלומים, אם אכן שולמו. הוא אף אינו מציין מתי הסתיים הטיפול בתיקים. משכך סבורני שיש מקום לקבל טענת ההתיישנות לאור העובדה שההסכם האחרון הינו משנת 2005 והתביעה הוגשה בשנת 2013 . כן הנתבעת מפרטת בסיכומיה שלאחר שנת 2005 העבירה את הטפול לעו"ד אחר ועל כן כלל לא הוכח על ידי התובע שפעל משנת 2006 ואילך.

7.עם זאת ולמרות קביעתי לעיל סבורני שאף לגופו של ענין יש מקום לדחות התביעה כפי שאפרט להלן: