ת"א 12175-05-14

בפני בקשת הנתבע מיום 25/5/15, למשלוח הודעת צד ג', לידי אחיו, מר יגאל דמרי, הוא גם המחזיק העיקרי במניות התובעת, היא חברה בע"מ.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נימוקיה, ובתגובה לה, הגעתי להחלטה כי דין הבקשה להידחות, ואבאר:

ראשית, המבקש לא הצביע על כל טעם וכל שכן טעם "מיוחד" אשר בשלו מגיש הוא את הבקשה למתן הודעת צד ג' בשיהוי כה ניכר, ואך מהטעם הזה על הבקשה להידחות, וזאת בהתאם לקבוע בסעיפים 217-220 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 ( להלן: "התקנות").

לגופה של הבקשה, עיון בה מעלה כי עסקינן בהודעת צד ג' של אח כנגד אחיו. אין חולק כי על תביעה שכזו, בין אחים, להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה, באשר מדובר בסכסוך בין שני אחים, ובהתאם לכללי הסמכות העניינית ובהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995.

בנסיבות אלו, סבורתני, כי הסמכות העניינית לדון בהודעה לצד שלישי, תהא נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, ועל ההודעה להתברר בה כתביעה נפרדת ועצמאית, ואין מקומה של הודעת צד ג' זו להתברר בפני.

עוד יצויין כי אף ההלכה הפסוקה מפנה לכך שאין בכוחה של הודעת צד ג להקנות סמכות נגררת ולגבור על כללי הסמכות העניינית, שנקבעו בהוראות חוק: נקבע בפסיקה בשורה של פסקי דין כי אין בהליך העיקרי כדי להקנות יש מאין לנתבע את הזכות להגיש הודעת צד ג' באותה ערכאה כנגד צד ג' , עת הודעת צד ג' האמורה, מצויה על פי הוראות חוק בסמכותה העניינית של ערכאה אחרת כגון: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין לעבודה . (ועל כך ראה בין היתר: תע"א 8934/09, ת"א 23612/08/09, וכן בג"צ 336/99 ).