ת"א 12133-04-13 אי.סי.אם. גרופ בע"מ נ' עין הנמר הסעות נימר בע"מ

1.לפניי תביעה שעילתה שטרית.

2.תחילתו של ההליך בבקשה שהגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל, לביצוע שני שיקים שנמשכו ע"י הנתבעת – שיק על סך 45,000 ₪ זמן פרעון 27.8.11, ושיק ע"ס 45,000 ₪ זמן פרעון 28.8.11 (להלן – "השיקים").

3.הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיקים, בה נטען כי בחודש יולי 2011 היא נטלה הלוואה מאדם בשם ואסים חג' יחיא, המכונה "סומה" (להלן – "סומה"), על סך 90,000 ₪, וכנגד קבלת סכום זה במזומן נמסרו לסומה השיקים הנ"ל. על פי הנטען, בחודש אוגוסט 2011 הוגבל חשבון הבנק של הנתבעת, ומשכך ניתנה על ידה הוראת ביטול ביחס לשיקים. בעקבות כך פנתה הנתבעת לתובעת, שקיבלה את השיקים לידיה מסומה, הסבירה לה את הסיבה לביטול השיקים, והבטיחה להעביר שיקים אחרים במקום השיקים הנ"ל. בהמשך, כך נטען, העבירה הנתבעת למנהל התובעת, מר יהושע אטגדי (להלן – אטגדי), שני שיקים של מר נימר סאלם, אביו של מנהל הנתבעת, על סך כולל של 90,000 ₪ (להלן – "השיקים של נימר"), וזאת כנגד השיקים נשוא התביעה. נטען כי השיקים של נימר נפרעו, אך חרף זאת הגישה התובעת את השיקים נשוא התביעה לביצוע בהוצל"פ, ובכך היא מנסה להיפרע, פעמיים, בגין אותו סכום. ההתנגדות נתמכה בתצהיר של מר אלעאסם סאלם, מנהל הנתבעת (להלן – "אלעאסם").

4.ההתנגדות הועברה לכב' הרשם, ובדיון שהתקיים ביום 10.7.13 הוסכם על מתן רשות להתגונן. תצהירו של אלעאסם, שצורף להתנגדות, הפך לכתב הגנה מטעם הנתבעת.

5.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

מטעם הנתבעת (שהגישה ראשונה את ראיותיה), הוגש תצהיר עדות ראשית של אלעאסם, בו הוא חזר על הנטען בהתנגדות.

מטעם התובעת הוגש תצהיר של אטגדי. האחרון מסר כי קיבל את השיקים מסומה בעסקת ניכיון שיקים, במסגרתה שילמה התובעת לסומא 84,000 ₪ כנגד השיקים. ביחס לשיקים של נימר, נטען כי התובעת קיבלה אותם בעסקת ניכיון נפרדת שבוצעה מול סומה. אטגדי הדגיש כי אין בין התובעת לנתבעת כל קשר, וכי השיקים של האחרונה הגיעו לתובעת בעסקת ניכיון שיקים, כאמור לעיל.

6.ביום 29.3.15 התקיימה ישיבת הוכחות, בה נחקרו אלעאסם ואטגדי. בתום הישיבה סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

7.לטענת הנתבעת, הואיל ובמועד בו נטלה התובעת את השיקים היה חסר בהם שם הנפרע, התובעת לא קיבלה לידיה "שטר" כמשמעות הביטוי בפקודת השטרות, וכי בכל מקרה התובעת אינה יכולה להיחשב "אוחז כשורה" ביחס לשיקים. עוד נטען שעסקת הניכיון במסגרתה קיבלה התובעת את השיקים היא עסקת הלוואה, אותה יש לבחון לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, שהינו חוק קוגנטי, כאשר במקרה דנן לא הוכיחה התובעת שהיא עמדה בתנאי החוק. הנתבעת טענה כי בכל מקרה התובעת קיבלה את התמורה עבור השיקים, באמצעות השיקים של נימר, וכי כעת היא מנסה להיפרע פעמיים בגין אותו חיוב. עוד נטען כי קיים השתק פלוגתא ביחס להליך קודם שהתנהל בין התובעת לבין פלוני (ת"א 33218-07-10).

8.התובעת טענה שהיא קיבלה את השיקים במסגרת עסקת ניכיון שבוצעה מול סומה, כאשר שם הנפרע היה חסר, והיא הטביעה את החותמת שלה במקום המיועד לשם הנפרע. התובעת סבורה כי בנסיבות אלה היא יכולה להיחשב כאוחז כשורה, שכן בתנאי שוק מקובל "לגלגל שיקים" בהם חסר שם הנפרע. התובעת טענה שהיא נתנה תמורה כנגד השיקים, ושהיא קיבלה אותם בתום לב. לעניין היות עסקת הניכיון הלוואה, נטען כי מדובר בטענה שלא הועלתה במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר, וכי בכל מקרה התובעת חתמה על הסכם הלוואה עם סומה, העונה על תנאי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. הודגש שהשיקים של נימר הם שיקים שאינם קשורים לשיקים נשוא הליך זה, וכי הם הגיעו לידי התובעת בעסקת ניכיון נפרדת, ללא כל קשר לעסקת הניכיון הראשונה.