חדד מנחם ושות' בינוי ופתוח בע"מ ואח' נ' מסיכה ואח'

 1.לפניי בקשת הנתבעת 7 לחייב את התובעות להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת במסגרת ההליכים המשפטיים בתביעה זו, בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט– 1999, וכן הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

העובדות הצריכות לבקשה

2.התובעות הינן חברות בנייה שהתקשרו בהסכם עם הנתבעים 1-6 לצורך פרויקט בניית שש יחידות דיור נוספות, מעבר ל- 18 היחידות הקיימות, ברח' ביאליק 23 פינת רח' כ"ט בנובמבר 10 ברמת השרון, וזאת במסגרת תמ"א 38.

ההסכם מתאריך 20.9.11 צורף כנספח א' לכתב התביעה.

3.הנתבעת 7 הינה חברה לניהול והשקעות, אשר בהתאם לנטען בכתב התביעה, הייתה אמורה לספק חיפויים וכלים סניטריים עבור יחידות הדיור החדשות שנבנו במסגרת הפרויקט.

התובעות טענו בתביעתן כי שילמו לנתבעת 7 סך 583,000 ₪ לצורך אספקת החיפוי והכלים הסניטריים, אולם קיבלו תמורה בשווי של 143,000 ₪ בלבד, ועל כן ביקשו לחייב את הנתבעת 7 להשיב להם סך 440,000 ₪.

עוד טענו התובעות, כי הנתבעת 7 לא הציגה חשבוניות או תעודות משלוח, בכל הקשור לאספקת הסחורה, וגם כאשר המציאה חשבונית, הרי זו הוצאה לא בשמה של הנתבעת 7, אלא בשם חברה אחרת – חברת "מסיקה חסון מסחר 2002 בע"מ" , שלטענת התובעות הינה חברה שבשליטת הנתבעת 7.

4.בתאריך 1.10.15, הגישה הנתבעת 7 בקשה לסילוק התביעה כנגדה על הסף בנימוק כי התובעות התחייבו במסמך מתאריך 11.9.15 להסיר את שם הנתבעת 7 מרשימת הנתבעים בתיק, בהעדר עילת תביעה כנגדה.