פלונית נ' שומרה ואח'

התובעת הגישה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן – "חוק פלת"ד"), בגין שתי תאונות נטענות, משנת 2012 ו- 2014. לצורך הדיון הנוכחי, ומבלי להכריע לגופן של הטענות, יכונה האירוע משנת 2012 "התאונה הראשונה" והאירוע משנת 2014 יכונה "התאונה השנייה". כנטען בכתב התביעה, בתאונה הראשונה, שהיתה תאונת דרכים, נגרמה לתובעת, בין השאר, פגיעה בקרסול רגל שמאל. בכתב התביעה נטען, כי התאונה השנייה נגרמה עת התובעת איבדה שיווי משקל, נפלה ונחבלה בעודה ממתינה להסעה למקום עבודתה. לטענת התובעת אובדן שיווי המשקל נגרם עקב רעידה בלתי רצונית של רגלה "והוא תוצאה ישירה של המגבלה שנגרמה לה באותה הרגל בתאונת הדרכים". בתאונה השנייה נחבלה התובעת, כנטען, באברים שונים ובעיקר בזרוע שמאל.

כמפורט בכתב התביעה ובמסמכי המל"ל שצורפו לו, בגין הפגיעה מהתאונה הראשונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 39%, לפי הפירוט הבא: בתחום האורתופדי – 15%; בתחום האורולוגי – 20%; בתחום הנפשי 10%. כמפורט בהחלטת הוועדה הרפואית של המל"ל לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי.

ביום 21.6.2016 התקיימה ישיבת קדם משפט בתביעה. כמפורט בפרוטוקול הדיון, באי כוח הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה בתחום האורתופדי. בסיום הדיון ניתנה החלטה הבאה:

"כמוסכם בין הצדדים, המומחה האורתופדי יבחן בחוות דעתו את מצבה הרפואי של התובעת כתוצאה מן התאונה הראשונה וכן את השפעת הנפילה משנת 2014 על מצבה, לרבות קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין התאונה הראשונה והשנייה".

בהחלטה נפרדת מאותו יום הוריתי על מינוי ד"ר יעקב גורדון כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי (להלן – "החלטת המינוי"). בהחלטת המינוי הוריתי למומחה לחוות דעתו, בין היתר, בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין הנפילה משנת 2014 לבין התאונה הראשונה משנת 2012. כמו כן, התבקש המומחה לחוות דעתו לגבי הצורך למנות בנוסף מומחה נוירולוג או מומחה אחר.

יצויין עוד, כי עקב צעדים ארגוניים שנקטו עובדי בתי המשפט באותו מועד, פרוטוקול אותה ישיבה הוקלד על ידי בית המשפט בעצמו.