ת"א 12056-01-13 סלווין נ' כהן ואח'

1.לפניי תביעה לפיצוי כספי הנובע לטענת התובעת, מהפרת הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

2.התובעת היא בעלת הזכויות בדירה ברחוב האייל 64/10 בשכונת מלחה בירושלים.

3.ביום 28.4.05 חתמה התובעת, באמצעות נציג מטעמה, על הסכם שכירות עם הנתבעים שמכוחו השכירה להם את הדירה מיום 11.5.05 לתקופה של שנה, וגם ניתנה לנתבעים אופציה להמשיך ולשכור את דירה לתקופה של חמש שנים נוספות. במהלך השכירות היחסים בין הצדדים היו תקינים והנתבעים האריכו מעת לעת את תקופת השכירות.

4.אחד התנאים בהסכם השכירות היה כי הנתבעים יישאו בתשלום הארנונה לעיריית ירושלים. כפי שהתברר במהלך הדיונים, הנתבעים החלו לשלם את הארנונה רק ביום 1.1.09 וכך נותר חוב לעירייה בגין התקופה שמיום 11.5.05 ועד ליום 31.12.08. התובעת שילמה לעירייה מכספה בגין תקופה זו סך של 58,081 ₪, והיא דורשת מהנתבעים את השבת הסכום.

5.עוד טוענת התובעת כי הנתבעים פינו את הדירה באיחור של 20 יום, ועל כן היא דורשת את הפיצוי המוסכם על פי ההסכם בסך 75$ לכל יום איחור ובסך הכול 8,595 ש"ח. בנוסף, התובעת טוענת כי הנתבעים הותירו נזקים בדירה, והיא דורשת בגין תיקונם סך של 3,000 ₪. לטענת התובעת, בשל האיחור בפינוי ומצב הדירה, היא לא יכלה להשכיר אותה בסמוך למועד הפינוי, וכך הפסידה שכר דירה בסכום של 8,844 ₪. נוסף לסכומים אלו דורשת התובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 15,000 ₪.

6.הנתבעים הכחישו תחילה כי הם נדרשים לשלם את הארנונה לפני שנת 2009. לטענתם בעירייה הובהר להם שלא ניתן לשלם את הארנונה בגין התקופה שלפני שנת 2006 שכן הבית כלל לא היה רשום בעירייה , ולאחר תקופה זו לא יכלו לשלם כי התובעת הייתה חייבת כספים לעירייה. על כן הגיעו להסכמה עם נציג התובעת, ולפיה הם לא ישלמו ארנונה כלל עד שנת 2009.

7.זמן קצר לאחר הגשת כתב ההגנה הודיעו הנתבעים כי הם מעוניינים להפקיד בקופת בית משפט סך של 30,374 ₪ שהם הקרן של החוב לעירייה. בסופו של דבר, לאחר שהתובעת שילמה את מלוא החוב לעירייה (קרן והצמדות וריביות) הועבר הסכום שהופקד בבית המשפט לידי התובעת, ועל כן בסיכומיה טענה התובעת כי יתרת החוב בגין הארנונה עומדת על סך של 27,707 ₪.

8.בכל הנוגע לטענות האחרות של התובעת הנתבעים טענו כי פינו את הדירה במועד המוסכם ואף לפניו, אך בא כוחה של התובעת התחמק מלקבל מפתח לדירה. לעניין מצב הדירה הרי שהנתבעים טוענים כי קיבלו את הדירה כשאינה מסוידת, והם סבלו מרטיבויות קשות במהלך כל תקופת השכירות שתיקנו על חשבונם, וכאשר החזירו את הדירה לידי התובעת היה מצבה טוב בהרבה ממצבה במועד המסירה.

דיון והכרעה: