ת"א 12-10 הדרה ורדימון סלס נ' מנהל מקרקעי

עובדות והליכים קודמים:

1. ביום 11.01.10 הגישה התובעת כתב תביעה, במסגרתו ביקשה להורות לנתבעת ליתן לתובעת ולאחיה, על פי חלקיהם בירושת הוריהם ז"ל, קרקע חלופית לזו שהופקעה מהוריהם המנוחים, משה אהרון וגאולה ז"ל-חלקות מס' 130- 138 ו-144 בגוש 13702 בצפת (להלן: "המקרקעין").

    

2. המקרקעין הופקעו על ידי הנתבעת בהתאם לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (להלן: "פקודת הקרקעות" או "הפקודה" בהתאמה), על פי הודעה מיום 19.3.76 שפורסמה בהתאם לסעיפים 5 ו-7 לפקודה, בדבר הפקעת מקרקעין על ידי שר האוצר, לצרכי ציבור. ביום 27.10.83 פורסמה הודעה לפי סעיף 19 לפקודה, בהתאם לה הוכרזו המקרקעין כקניינה של המדינה.

    

3. מיד בסמוך לפרסום ההפקעה החלה תכתובת בין אביה המנוח של התובעת ובאי כוחו לבין הנתבעת. ב"כ המנוח הודיע לנתבעת כי המנוח מתנגד להפקעה ולמסירת החזקה ודורש כי תינתן לו קרקע חלופית, ולחילופין ביקש לשמוע מהו גובה הפיצוי המוצע. לאחר קבלת תשובת הנתבעת, דחה ב"כ המנוח את הפיצוי המוצע והודיע כי המנוח מוכן לקבל קרקע חלופית או את הקרקעות שהופקעו לשם מימוש מטרת ההפקעה בעצמו. הנתבעת שבה והדגישה במכתביה למנוח ולמשפחתו כי הם זכאים לפיצוי שהוצע להם בלבד.

    

    

4. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי יש לדחות את התביעה מאחר שלא נתבקש סעד כספי, הקבוע בפקודת הקרקעות.

    

5. לאחר שנתקיימו מספר דיונים בפני כב' השופט ה' חטיב, ולאחר קבלת רשות בית המשפט, תיקנה התובעת את כתב התביעה. בכתב התביעה המתוקן, אשר הוגש ביום 2.12.10, שינתה התובעת את הסעד המבוקש על ידה, ועתרה לפיצוי כספי בגין ההפקעה. הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן, וכן חוות דעת מומחה מטעמה.