ת"א 11856-09-13 קלומיטי נ' עיריית חיפה

1.התובעת, ילידת 1948, עותרת לחייב את הנתבעת בנזקי גוף שנגרמו לה בתאונה מיום 1.9.12.

2.לטענת התובעת, ביום הארוע טיילה בשעות הצהריים ברח' טבריה בחיפה ותוך כדי הליכתה נתקלה במהמורה במדרכה, ליד מכסה של ביוב, במקום שבו האבנים המשתלבות היו שקועות וחלקן חסר (כפי שניתן לראות בתמונה ת/1).

כתוצאה מהנפילה נחבלה במרפק שמאל, פונתה לבי"ח רמב"ם ואובחנה כסובלת משבר במרפק שמאל. היא נזקקה להמשך טיפול וניתוח בבי"ח שיבא לקיבוע השבר בברגים, היא אושפזה למשך 3 ימים, וידה גובסה למשך 3 שבועות.

3.מטעם התובעת הוגשה חוו"ד אורטופדית, לפיה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 10% עקב שינוי אנטומי במפרק המרפק אשר עלול בעתיד להצריך ניתוח נוסף וכן בשל כאבים והגבלה קלה בטווחי התנועה המהווים מגבלה תפקודית משמעותית.

4.הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה. הארוע מוכחש. לטענתה, לא ידוע לה על כל מפגע במקום הנטען במועדים הרלבנטיים ולא התקבל כל דיווח לעניין זה.

עוד היא טוענת כי מדרכות אינן משטח סטרילי ולא ניתן לאתר בזמן אמת כל בור קטן ועל כן אין להטיל עליה אחריות.

לחילופין, היא טוענת שיש להטיל אשם תורם מכריע על התובעת שלא הסתכלה לאן היא הולכת.

הנתבעת הגישה חוו"ד אורטופד מטעמה לפיה קיימת הגבלה מינימלית ביישור המרפק ללא הגבלה בכיפוף וללא הגבלה בתנועה סיבובית. לדעת המומחה מטעמה נותרה נכות בשיעור 3.33%.

5.הצדדים הסכימו לקבל פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, תוך שביקשו כי שיעור הנכות לצורך העניין יעמוד על שיעור 6.65%.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחוות הדעת, במסמכים ובתמונות, מצאתי כי אכן מדובר במפגע/שקע במדרכה המאופיין בכמה אבנים משתלבות חסרות. מהתמונה בה ניתן לראות צמחיה ירוקה מבצבצת, עולה כי לא מדובר במפגע טרי שנוצר זמן קצר לפני הארוע, אלא מפגע מעט ותיק יותר שעשבים החלו לצמוח באדמה.

7.בנסיבות העניין, אני סבורה כי קמה אחריות לנתבעת, אם כי יש מקום לכמת במסגרת פסק דין על דרך הפשרה את שאלת האחריות ושאלת האשם התורם של התובעת, שחובה עליה להסתכל לאן היא הולכת.