פלונית נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

תביעה לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

בתיק לא נשמעו ראיות, אלא סיכומים בעל פה, על יסוד כתבי הטענות.

1. התובעת, ילידת 1989, נפגעה כהולכת רגל מרכב חולף ובלתי מזוהה, ביום 2.10.11.

הנתבעת אינה חולקת על עצם קרות התאונה, ועל חובתה לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לגובה הנזק בלבד.

2.בעקבות התאונה נבדקה התובעת בבית החולים בנהריה, שם התלוננה על כאבים באזור עמוד השדרה המתני. בהמשך הייתה התובעת במעקב רפואי ממושך בקופת החולים. במסגרת מעקב זה הופנתה התובעת לבצע בדיקת סי.טי., וזו בוצעה ביום 21.11.11. ביקוריה הרבים אצל אורתופד קופת החולים, ד"ר אמין פאר, תארו תלונות חוזרות על כאבים בגב התחתון ולאורך הרגל השמאלית, וממצאים של הגבלה בתנועות. מסיכומי הביקורים הללו עולה, כי ממצאי בדיקת הסי.טי. הצביעו על בלטי דיסק קלים, וכן על בקע דיסק בחוליות L5-S1.

התיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה מעיד, כי התובעת הופנתה לטיפולי פיזיותרפיה, וביצעה סדרה בת 24 טיפולים.

3.עוד בטרם הגשת התביעה לביהמ"ש הסכימו הצדדים למינויו של ד"ר דוד אנג'ל, אשר יחווה דעתו בשאלת הנכות שנותרה לתובעת.

ד"ר אנג'ל קבע בחוות דעתו, כי לתובעת לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. הוא ציין, כי בדיקת סי.טי. שבוצעה בחודש ספטמבר 2012 הדגימה בלטי דיסק קלים. בבדיקתו (22.7.14) לא מצא ד"ר אנג'ל הגבלה בתנועות הגב התחתון, ולא מצא חסר נוירולוגי. כן ציין ד"ר אנג'ל בחוות דעתו, כי לא מצא תיעוד אודות תלונות על כאבי גב לאחר ינואר 2013, כמו גם תיעוד אודות כאבי גב לפני התאונה.

לאחר שהוגשה התביעה לביהמ"ש, ביקש ב"כ התובעת וקיבל רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה.