ת"א 11747-03-15 אלאעסם נ' סלאמה ואח'

זוהי החלטה בבקשת התובעת, למינוי מומחה רפואי, לצורך מתן חוות דעת רפואית בשאלת הנכות הרפואית, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975.

התובעת הגיש תביעה לפיצויים בגין פגיעתה בתאונת דרכים שאירעה לטענתה ביום 23.05.07, עת הייתה בת 12 שנים.

התובעת ביקשה למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי. לטענתה, היא סובלת עקב התאונה מסימפטומים שונים כאמור במסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה.

הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה, לתובעת לא נותרה נכות רפואית או תפקודית כלשהיא בגין התאונה ואין במסמכים שצורפו ראשית הראיה הדרושה למינוי מומחה. מן התיעוד הרפואי עולה כי התובעת טופלה בבית החולים סורוקה בבאר שבע לאחר התאונה ולאחר שבכל הבדיקות שבוצעו בה לא נמצא כל ממצא היא שוחררה לביתה. לא צורפו מסמכים נוספים פרט לתיעוד הרפואי הדל מחדר המיון ביום התאונה הנטענת.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבעת, בכתב התביעה על נספחיו ובמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, אני סבור כי התובעת לא הרימה את הנטל לקיומה של אפילו ראשית הראיה המינימאלית הדרושה לצורך מינוי מימחה מטעם בית המשפט. התיעוד הרפואי היחיד שהוגש בצירוף לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי הינה תעודת חדר המיון מיום התאונה, מיום 23.05.07 בלבד, מלפני כשמונה שנים תמימות. לא צורף כל תיעוד נוסף. עיון בתעודת חדר המיון מעלה כי התובעת נבדקה במיון על ידי פסיכיאטר ונקבע כי התובעת משוחררת ואם תחול החמרה במצבה, יש לפנות למחלקת פסיכיאטריה ילדים. פרט למסמך זה לא הוגש דבר. לא ניתן לבסס החלטה המורה על מינוי מומחה רפואי על בסיס מסמך אחד, ללא כל תלונה לאחריו במשך תקופה כה ממושכת, מסמך שאף ממנו לא ניתן ללמוד על בעיה אקוטית שנגרמה לתובעת.

התובעת טענה כי לא פנתה לקבלת טיפול רפואי במהלך השנים, שכן חששה שהדבר יפגע בסיכוייה להנשא, כבת לחברה הבדואית. חרף ההבנה למצבה הרגיש של התובעת, אין בטיעון זה כדי להתגבר על הנטל להוכיח ראשית ראיה לקיומה של נכות. אם אכן מדובר בנזק נפשי קשה, הכיצד במשך שמונה שנים התובעת לא נבדקה על ידי כל רופא בתחום הנפשי, או לכל הפחות על ידי רופא משפחה בפניו היתה שוטחת טענותיה.

לאור כלל הדברים האמורים לעיל, הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט נדחית.

התביעה תנוהל איפוא כתביעה ללא נכות צמיתה.

תחשיב נזק מטעם התובעת יוגש עד יום 22.6.15.