ת"א 11588-04-10 כרם בן זמרה מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית נ' קאופמן

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.לפניי תביעה לפינוי וסילוק ידו של הנתבע מחלקת מקרקעין, בשטח של 8.5 דונם, הידועים כחלק מחלקה 7 גוש 14365, הקרויה אדמת "דישון ב'" במושב כרם בן זמרה (להלן: "השטח שבמחלוקת").

2.התובע, כרם בן זמרה, שכר מהמדינה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, את השטח שבמחלוקת ושטחים חקלאיים נוספים, וזאת לפי חוזה שכירות (משבצת תלת-צדדי) אשר נחתם ביום 14.11.93, בין מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והתובע (להלן: "הסכם המשבצת").

בהסכם המשבצת נקבע כי תקופת השכירות תתחיל מיום 1.10.93 ותסתיים ביום 30.9.96.

3.לפני מספר שנים, הוקמה ועדת קרקעות מטעם התובע (להלן: "ועדת הקרקעות") שמטרתה הייתה לבצע איחוד וחלוקה מחדש לכלל השטחים החקלאיים של דישון ב' ולרכז עבור כל קבוצת חקלאים, שטחים חקלאיים אשר היו בהחזקת חברי אגודת כרם בן זמרה במקומות שונים ומפוזרים.

4.שטחים אלו חולקו בין קבוצות החקלאים ואין חולק כי השטח שבמחלוקת לא הועבר לידי ועדת הקרקעות לצורך חילוקו בין חברי הקבוצות.

5.על פי הנטען בכתב התביעה, התובע הותיר לעצמו את השטח שבמחלוקת אותו היא משכיר לחבריו, על פי צרכיהם ודרישותיהם.

במועד לא ידוע וטרם הגשת התביעה, פלש הנתבע שהינו חבר אגודת כרם בן זמרה ובעל משק חקלאי בו, אל השטח שבמחלוקת, החל לבצע פעולות של הכנה לשטח לצרכי נטיעה, ללא קבלת אישור והסכמת התובע.

פניותיו החוזרות והנשנות של התובע לנתבע בעניין זה לא הניבו כל פרי. מכאן הוגשה תביעה זו שלפנינו במסגרתה מבקש התובע לסלק את ידיו של הנתבע מהשטח שבמחלוקת.

6.מנגד התכחש הנתבע בכתב הגנתו לקיומן של זכויות כלשהן לתובע בשטח שבמחלוקת. לטענתו, הסכם המשבצת פקע כבר, ביום 30.9.96, ומאז הוא לא חודש. מה גם, מדובר בשטח אשר נמצא מחוץ לתחום המשבצת של כרם בן זמרה. עוד הוסיף הנתבע וטען כי הוא מחזיק בשטח שבמחלוקת כבר למעלה מ-15 שנים. הנתבע הוסיף וטען כי בפועל מרבית חברי אגודת כרם בן זמרה מחזיקים בשטחים העודפים על תקן הנחלה שהוקצה לכל אחד מהם, אולם משיקולים זרים, החליט התובע להגיש תביעת פינוי אך ורק נגד הנתבע. לטענתו מדובר באפליה בוטה ופסולה כלפי הנתבע ולפיכך יש לדחות את התביעה נגדו.

7.בסיכומיהם חזרו הצדדים על הטענות שהועלו בכתב הטענות כשבין היתר עלתה המחלוקת אם התובע הצליח להצביע על מיקומו המדויק של השטח שבמחלוקת, קרי, אם הוכח זיהוי ספציפי ומדויק לשטח של 8.5 דונם שממנו מבקש התובע לפנות את הנתבע.