פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1.בפני בקשת המבקש - התובע להורות על הפסקת התובענה.

עסקינן בתביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפיצויים") בגין תאונה שארעה לתובע ביום 19.4.15.

התובע נבדק על ידי מומחה מטעם בית המשפט אשר קבע כי נכותו הצמיתה הינה 35.4%.

לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית מטעם מומחה בית המשפט, פנה התובע למל"ל לשם מיצוי זכויותיו, שם נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 24%.

התובע הגיש ערר על קביעה זו, ובהמשך משך את הערר, על רקע כוונת ועדת העררים להפחית את הנכות.

ב"כ התובע מציין כי משאלה הם פני הדברים, מרבית הסיכויים שהתביעה "תבלע" בתקבולי המל"ל, מה גם שמדובר בתובע שנסע ברכב בשירות המעביד. לכן, אין טעם להמשיך בניהול התובענה.

עם זאת, התובע מבקש לשמור על זכותו לחדש את תביעתו, למקרה שבו יוזמן בעתיד למל"ל, לצורך בחינת נכותו, ואם אכן כך יקרה, והנכות תופחת, ימצא את עצמו ללא פיצוי מחברת הביטוח ואף ללא קצבת מל"ל.

לטענת ב"כ התובע, בעניינו של התובע דנן קיים סיכוי גבוה מן הרגיל שיוזמן למל"ל בעתיד, נוכח הגשת הערר, הפחתת הנכות ומשיכת הערר, שכן הניסיון מלמד שהמל"ל נוהג לעשות כן ביחס לנפגעים שמשכו בעבר ערר, כפי שעשה התובע.

2.הנתבעת מתנגדת לבקשה, ועותרת להורות על מחיקת התביעה.