פלוני נ' ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ ואח'

1.עניינה של התביעה הוא פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע (יליד 6.12.71) בתאונת עבודה מיום 2.7.15. התובע היה שכיר אצל הנתבעת כנהג משאית שעסק גם בפריקת הסחורה מהמשאית. על פי תיאור התובע : עת משך את משטח העץ עליו הועמסו ארגזי פירות וירקות (באמצעות מתקן חשמלי) סבר כי החבילה שנטתה, כפי שקורה רבות בשל שיטת אריזה לא תקינה אצל הנתבעת, על ארגזיה, עמדה ליפול עליו, על-כן קפץ הצידה, נתלה על דופן-דלתות המשאית ממנה פרק הסחורה, ידו נמתחה, כתפו הימנית נפגעה ונגרמה לו נכות לצמיתות כפי שנקבע על ידי מומחה בית המשפט, ד"ר קורן. הנתבעת הכחישה חבותהּ לפיצוי התובע, ושאלת האחריות כמו גם שאלת הנזק נושאי הדיון שלפנינו.

2.התובע, עד מטעמו ועד מטעם הנתבעת, מר רובין, העידו בישיבת 2.12.21, כן הוגשו ראיות נוספות מטעם הצדדים, לרבות סרטון, והוגשו סיכומי הצדדים. עתה הגיעה עת ההכרעה.

3.לאחר ששמעתי עדות התובע, עד מטעמו מר שי יעקב, ועד מטעם הנתבעת – מר שי רובין, ולאחר שעיינתי בראיות שהוגשו מצאתי לאמץ את גרסת התובע לקרות התאונה.

הוכח, גם בתמונות וגם על פי עדות כלל העדים (לרבות עד הנתבעת) כי שיטת העבודה אצל הנתבעת, שהינה חברה לשיווק תוצרת חקלאית, היא כי 'מלקטים' מקבלים הזמנות – מלקטים את הירקות והפירות – מניחים בחבילה ארגזים וקרטונים. לאחר מכן ערימת הארגזים והקרטונים מלופפת בניילון – 'שרינק', ומועמסת כחבילה למשאית. פעמים רבות אותה חבילה, השוקלת מאות ק"ג עד טון (ראו גם בעדות של מר רובין עד הנתבעת עמ' 26, להלן מר רובין) אינה ישרה ובעלת נטייה הצידה. בין אם מאחר שהמלקטים מניחים ארגזים על גבי קרטונים ובין אם מאחר שאין הקפדה על סידור בצורה ישרה ישר או הקפדה על חוזק האריזה. התובע הציג דוגמה לאריזה, וגם כאן מוטית. התמונה צולמה בתוך משאית חלוקה, דומה לזו של התובע.

4.התובע העיד כי משך את החבילה, באמצעות עגלת הרמה חשמלית המופעלת ידנית, הגיע לאזור המשטח ההידראולי של המשאית, הוא סבר כי החבילה נטתה ליפול, עליו, על-כן קפץ הצידה, נתלה על דופן הדלתות של המשאית ממנה פרק את הסחורה, ונפגע. התובע תאר המקרה, הדגים בגופו (עמ' 18 לפרוטוקול), ואף הציג סרטון המסביר אף הוא את נסיבות התאונה. התובע גם הצהיר דברים דומים בתצהירו (סעיפים 8 ו-9). גם העד מטעמו, מר שי יעקוב אישר כי אלו הדברים שמסר לו התובע בזמנים סמוכים לתאונה (עמ' 5-6 לפרוטוקול). תיאור דומה ניתן למצוא גם בטופס בל/211 (20.7.2015) : "לדברי העובד קפצתי מהרמפה ונתליתי על הרמפה עם יד ימין". נוסח זהה גם בבל/250 (2.7.2015). טפסים אלו נחתמו ואושרו על-ידי גורם בנתבעת. העד מר שי יעקוב אישר כי פעמים רבות החבילות נטו ליפול, ופעמים רבות גם נפלו. גם מר רובין אישר כי החבילות אינן ישרות. מצירוף כל אלו, כמו גם התרשמותי לחיוב מעדותו של התובע לעניין זה, התרשמות בלתי-אמצעית, מצאתי כאמור לקבוע שהתובע הרים הנטל המונח עליו להוכחת נסיבות התאונה. יצויין, כי גם אם התיאור המופיע בחוות דעת המומחים אינו מתאר במדויק את המקרה עצמו, הרי שהתובע הבהיר כי הוא הסביר למומחים את שקרה אך הוא אינו יכול לדעת מה רשמו, ובכל מקרה אין בכך כדי לפגוע בגרסתו שהוכחה.

שאלת האחריות

5.המסגרת הנורמטיבית לאורהּ תיבחן שאלת האחריות היא עוולת הרשלנות שיסודותיה מוגדרים בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן : פקודת הנזיקין). כידוע, מעסיק חב בחובת זהירות מושגית כלפי עובדו – בין היתר, עליו ליצור מקום עבודה בטוח ולהנהיג שיטות עבודת בטוחות, וכן לספק חומרים, כלי עבודה, וציוד מתאימים ובטוחים. כן מוטלת על המעסיק החובה לפקח באופן יעיל ורציף אחר אופן ביצוע העבודה תוך נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים על ידי העובדים, והחובה להדריך את עובדיו ולהזהירם מפני סיכונים הכרוכים בביצוע עבודתם (ראו לדוגמה ע"א 9073/09 אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף (14.6.2011 והאסמכתאות שם); ע"א 435/85 מחמור בע"מ נ' אטדגי, פ"ד מא (4) 524 (1987); ע"א 663/88 שירזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז(3) 225 (1987); ראו גם בפסק דין של מותב זה ת"א (ראשל"צ) 14062-04-17 פלוני נ' מחלבות גד שיווק בע"מ (19.7.21) ועוד רבים).

6.החובה למסור לעובדים מידע בדבר הסיכונים הקיימים בביצוע עבודתם, ולהדריכם בדבר מניעת סיכונים אלו והדרך להתגונן מפניהם מעוגנת בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכה לעובדים), תשנ"ט–1999. החובה המוטלת על המעסיק היא חובה כפולה, כאשר אין זה מספיק להנהיג שיטת עבודה בטוחה, אלא שיש לדאוג אף לקיומה בפועל. על כך המעסיק אינו יוצא ידי חובה על-ידי ביצוע הדרכות בטיחות, הספקת ציוד מתאים וכיוצ"ב, אלא שעליו לפקח ולוודא ביצוע הוראות הבטיחות, שימוש בציוד המגן בפועל וכו' (ע"א 707/79 וינר את טיקו נ' אמסלם, פ"ד לה(2) 209 (1980)); ע"א 5425/97 עיריית קרית מוצקין נ' דביר, פ"ד נג(3) 172 (1999) ועוד).

7.לטענת התובע, הנתבעת התרשלה והפרה חובות חקוקות עת לא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה, לא נקטה אמצעי זהירות סבירים, לא סיפקה אמצעי הגנה, לא וידאה שיטת של אריזת ירקות ופירות בצורה בטוחה. התובע, ושאר המחלקים, נאלצו להתמודד עם חבילות נוטות ליפול, ובכך הנתבעת לא יצרה סביבת עבודה ושיטת עבודה בטוחות.