ש' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול

בפניי בקשת הנתבעת למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, לשם בדיקת נכות התובע שלא כתוצאה מהתאונות ובחינת שאלת קיצור תוחלת חייו וקיצור תוחלת חיי עבודתו.

רקע ותמצית טענות הצדדים:

בהתאם לנטען בכתב התביעה, התובע יליד 1962, היה מעורב בתאונות דרכים מיום 03.11.09 ומיום 05.09.12.

ביום 29.07.15, מונה פרופ' דודקביץ כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, אשר קבע את נכויות התובע כדלקמן:

בגין התאונה מיום 03.11.09 - % 9.75 נכות צמיתה משוקללת בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, בגין פריקת הכתף וחבלה בכף יד ימין.

בגין התאונה מיום 05.09.12 – 10% נכות צמיתה בגין שבר בקרסול לפי סעיף 48 (4) (א) לתקנות הביטוח הלאומי.

במסגרת הבקשה דנא, טענה הנתבעת, כי טרם התאונות התובע נפגע מפגיעת קליע בראשו במהלך מלחמת לבנון הראשונה בעטיה נקבעה לו נכות בשיעור של 47% על-ידי משרד הביטחון.

בנוסף לכך נטען, כי בשל פגיעת הקליע התובע סבל ממחלת האפילפסיה ומפרכוסים.

התובע התנגד לבקשת הנתבעת והעלה מס' טענות:

א. אין בתיעוד אשר צורף על-ידי הנתבעת, כדי לבסס ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום.

ב. הפציעה במהלך מלחמת לבנון הינה מלפני 34 שנים, במהלכן עבד התובע והתפרנס למחייתו עד היום.

ג. קביעת הנתבעת לפיה, מחלת האפילפסיה ידועה כגורמת לקיצור תוחלת חיים ו/או לקיצור תוחלת חיי העבודה נטענה מבלי שצורפה אסמכתא מתאימה לכך.

הנתבעת השיבה לטענות התובע והעלתה מספר טענות וביניהן:

א. הפציעה כתוצאה ממלחמת לבנון הינה מלפני 34 שנים, עם זאת, התובע מוכר על-ידי משרד הביטחון עד למועד זה כבעל נכות בשיעור 47%.

ב. בהתאם לתיעוד הרפואי התובע עדיין סובל ממחלת האפילפסיה.