ת"א 1128-08 ב.ת נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")

מבוא וטענות הצדדים

1. לפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים").

2. אין מחלוקת כי התובע, יליד 30.9.1976, נפגע בתאונת דרכים ביום 10.2.2007. כתוצאה מן התאונה נגרמה לו נכות רפואית בשיעור 72%. הנתבעת היא הנושאת בחבות לפצותו על נזק-הגוף שנגרם לו עקב התאונה. התובע טוען כי היה מאושפז 98 ימים, אך בחישוביה הניחה הנתבעת 80 ימי אשפוז בלבד. בהיעדר פרכה קונקרטית ומנומקת למניינו של התובע [כמפורט בתצהירו, סעיפים 21-26], ומשהמשמעות הכספית של ההפרש זניחה, אניח כי מניין ימי האשפוז היה אמנם 98 ימים.

3. מלבד הפיצוי בגין נזק שאינו נזק-ממון, הצדדים חולקים על גובה הפיצוי הראוי בכל ראשי-הנזק.

4. להלן יידון, אפוא, הפיצוי הראוי בכל ראש-נזק, תוך הבאה בחשבון של הראיות, הטענות, המוסכמות וההלכות הנצרכות לעניין.

5. בשל החובה והצורך לייעל את ההליך המשפטי ולקדם הליכים נוספים – דנתי אך באלו מן הראיות והטענות הנחוצות להכרעה ולהנמקתה; ברזולוציה המידתית הנגזרת מעמימות ההערכה של הפיצוי בגין נזק-גוף, וממגמת הסטנדרטיזציה בהלכה הפסוקה.

    

   הנכות הרפואית והמוגבלות התפקודית והתעסוקתית

6. לקביעת נכותו של התובע עקב התאונה מונו 3 מומחים רפואיים: ד"ר נחשון רנד בתחום האורתופדי, ד"ר גיא אור בתחום הפסיכיאטרי וד"ר אילן גרינולד בתחום האורולוגי.

7. לתובע נקבעו, עקב התאונה, נכויות כלהלן: 5% בגין הגבלה מזערית בטווח תנועות עמוד השדרה הצווארי; 2.5% בגין החלק הקשור לתאונה של הגבלה קלה מאוד בטווח התנועות של עמוד השדרה המתני; 5% בגין הפרעה קלה מאוד בכושר הפעולה של יד ימין; 0% בגין מצב אחרי שבר באגן; 20% בגין מצב אחרי קיבוע ניתוחי של שבר בירך עם הגבלה ברוטציה במפרק הירך, לגבי כל אחת משתי הירכיים; 10% בגין צלקות נרחבות ומכערות בירך שמאל; 10% בגין פגיעה בשרירי ירך שמאל; 12% בגין החלק הקשור לתאונה של פגיעה בברך ימין ומצב אחרי תיקון רצועה צולבת ולטרלית עם שינויים בתר חבלתיים בברך; 16% בגין החלק הקשור לתאונה של פגיעה בכף רגל שמאל עם שברים בעצמות כף הרגל ומצב אחרי ניתוח לאיחוי עצמות אלו עם ירידה ניכרת בגמישות כף הרגל; 7.5% בגין ירידה תפקודית על רקע נפשי ונוירופסיכולוגי; וכן 10% בגין פגיעה במנגנון הזקפה.

8. עינינו הרואות כי נקבעו לתובע נכויות לא-מעטות ולא-קלות. חלקן תפקודיות במובהק, כגון הנכויות ברגליים והנכות הנוירופסיכולוגית. חלקן עשויות להיות תפקודיות בהצטברותן הסינרגית למכלול מעיק ומגביל. כלומר, חלקן היו עשויות להיתפס כלא-תפקודיות לו היו קיימות לבדן, אך בהצטרפן ל"גולגולת דקה" הנוצרת על ידי הנכויות האחרות הן עלולות לאגבר את המשמעות התפקודית של המכלול. כמובן שלתוצאה של נכות כוללת משוקללת בשיעור 72% יש להתייחס כאל נכות גבוהה ומשמעותית, ואין להקל ראש בהשלכותיה התפקודיות והתעסוקתיות.