ת"א 11215-11-10 מובילי הורדים בע"מ נ' מועצה מקומית פקיעין

המשיבה מס' 1, מובילי הורדים בע"מ (להלן: התובעת) הגישה נגד המשיבה מס' 2, מועצה מקומית פקיעין (להלן: הנתבעת) תביעה כספית על סך של 1,827,234 ₪. התובעת טענה בתביעתה, כי הנתבעת לא שילמה את מלוא הכספים המגיעים לה בגין שירותי הסעות שהיא סיפקה לה, במהלך השנים 2002 עד 2010.

במסגרת ניהול התיק, הצדדים הגיעו לידי הסכמה לפיה סכסוך זה יועבר לבוררות.

בעקבות זאת , בהחלטתי מיום 7.7.13, נתתי להסכמת הצדדים תוקף של החלטה, כן מיניתי את רו"ח גדעון דרמן, כבורר בתיק זה (להלן: הבורר). באותה החלטה גם קבעתי, כי שכרו של הבורר ישולם ע"י שני הצדדים בחלקים שווים. לאחר המינוי, כאמור, נחתם הסכם בוררות, אשר במסגרתו הוסכם, בין היתר, כי שכר הבורר לשעת עבודה יהא 250 ₪ פלוס מע"מ.

בהמשך ,במסגרת הליך הבוררות , הצדדים הצליחו לסיים את המחלוקת שביניהם, בהסכם פשרה וללא צורך במתן פסק בורר. הצדדים הגישו לבית משפט זה הודעה כאמור, ולפיכך, בפסק הדין שניתן על ידי ביום 9.7.15, ניתן להסדר הנ"ל, תוקף של פס"ד.

ביום 16.7.15, הבורר הגיש את בקשתו דנן, בה הוא עותר לחייב הן את הצדדים בתשלום מלוא השכר המגיע לו, כך נטען, בגין עבודתו כבורר. לטענתו, הצדדים פעלו בניגוד להסכם שנכרת ביניהם, והתחמקו מדרישת הבורר לתשלום יתרת חובם.

הצדדים התנגדו לבקשה, ובמסגרת תגובתם טענו, כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בבקשה ולפסוק שכר לבורר לאחר שכבר ניתן פסק דין בתובענה. בנוסף, הם טענו, כי הבורר קיבל את מלוא שכר טרחתו משני הצדדים עבור הליך הבוררות, וזאת על אף שהשכר היה מופרז. הצדדים ציינו גם, שהבורר לא היה מעורה במשא ומתן שהתנהל ביניהם, ואשר הוביל בסופו של יום להסכם הפשרה.