ת"א 11201-09-10 אלמלח נ' אוזן

בקשה לסילוק התביעה על הסף. מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיב (הוא התובע) לטענתו, עת עבד אצל המבקש, הוא הנתבע, במסגרת העסק של הנתבע.

הנתבע טוען לשלוש עילות בגינן יש להורות על סילוק התובענה על הסף: היעדר יריבות, שיהוי ואי צירוף חוו"ד רפואית להוכחת עניין שברפואה. להלן אבחן כל עילה בנפרד.

היעדר יריבות

בכתב התביעה, טוען התובע, כי נפגע ביום 9.9.03, עת עבד בבית צמוד קרקע ברח' אבוחצירא 23 בנתיבות. לטענת הנתבע, העבודה שבוצעה בכתובת זו, כשלדבריו מדובר בביתה של הגב' אוחנה ג'ולייט (להלן: "הגב' אוחנה"), בוצעה ע"י חברת א.מ.י אוזן ( להלן: "החברה"). לטענת הנתבע עד שנת 2004 הוא היה שכיר של החברה ועל כן היה על המשיב להגיש את התביעה, אם בכלל, כנגד החברה ולא כנגד המבקש עצמו וזאת מכוח עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.

כאסמכתא לכך שהעבודה בוצעה ע"י החברה מצרף הנתבע קבלה וחשבונית שהוציאה החברה לגב' אוחנה וכן רשימת חומרי בנייה שנרכשו ע"י החברה על גביה מצוין ידנית כי החומרים נועדו לגב' אוחנה. עוד מפנה הנתבע לסעיף 2 לכתב התביעה בו מציין התובע עצמו כי הנתבע הינו בעל עסק ובהקשר זה אף מוסיף וטוען כי מי שניהל מטעם החברה את הפרויקט נשוא תביעה זו היה מר אברהם אוזן, אחיו של הנתבע, ולא הוא. לטענת הנתבע, לא ניתן לתקן את כתב התביעה ולתבוע את החברה במקומו, נוכח חלוף תקופת ההתיישנות ועל כן יש לסלקה על הסף בהיעדר יריבות מול הנתבע.

בתגובתו טוען התובע כי מחיקת התובענה על הסף היא צעד קיצוני שיש להפעילו בזהירות רבה בעיקר כאשר קיימת מחלוקת עובדתית כמו בענייננו. התובע מפנה לסעיף 1 בתצהירו של הנתבע אשר צורף לבקשתו בו נכתב כי: "... עבדתי עד שנת 2004 כשכיר וגם בעלים של חברת א.מ.י. אוזן בניה והשקעות בע"מ...". לטענת התובע, לכל היותר יש להוסיף את החברה כנתבעת כעת כששמה ידוע.

מעיון בכתבי הטענות שהוגשו כמו גם בבקשה, בתגובה ובתשובה, ספק אם התובע ידע על ידי מי הוא מועסק, אולם מעבר לידיעתו של התובע, נראה כי סוגיה זו איננה ברורה עובדתית. הנתבע, לטענתו שלו, היה גם בעלים של החברה וגם שכיר בה. איש מן הצדדים לא צירף תלושי משכורת של התובע ועל כן לא ניתן לדעת מי הוציא תלושים אלה אם בכלל הוצאו. עוד יש לשים לב, כי הנתבע, איננו אומר מפורשות בשום מקום, כי התובע הועסק על ידי החברה, אלא רק מציין כי החברה היא שביצעה את העבודה אצל הגב' אוחנה ועל כן החברה היא הנתבעת הנכונה. על כן, השאלה של קיומה של יריבות בין הצדדים טענוה ליבון עובדתי ומשפטי.

נוכח הזהירות היתירה שעל בית המשפט לנקוט בבואו לסלק תביעה על הסף, ראוי כי גם אם קיים ספק לגבי היריבות בין הצדדים, הרי שספק זה יתברר במסגרת בירור התביעה ולא ישמש עילה לסילוקה על הסף. על כן מבלי שיהיה בכך כדי להכריע כעת כי הנתבע היה מעסיקו של התובע, אינני מקבלת את הטענה כי על הסף ניתן לקבוע כי לא קיימת יריבות בין הצדדים.

טענת השיהוי