ת"א 1098-09 עירית אשקלון נ' פורת אברהם

אין בידי לקבל עמדת הצדדים ולאשר מבוקשם.

במקרה דכאן, פנו הצדדים במשותף לבית המשפט, הודיעו תוכן הסכמתם והגם שעמדו לרשותם אופציות דיוניות אחרות לשם מימוש הסכמתם, ביקשו הם מפורשות כי בית המשפט יתן תוקף של פסק דין דווקא לתווכן זה וכך עשה בית המשפט ביום 16.8.15 תוך סגירת התיק.

יש להבחין בין המישור החוזי – הסכמת הצדדים לבין המישור המשפטי הנוגע למעמד פסק דהין.

במישור החוזי, הסכמת הצדדים בעינה עומדת ומחייבת אותם, אולם וכפי שצוין בהחלטה מיום 6.3.16, משעה שפסק דין ניתן מסיים בית המשפט מלאכתו בתיק.

פסק דין מטיבו וטבעו הינו משום ההחלטה המסיימת את ההליך המשפטי ומעמדו בהליך אינו אמור להיות מותנה. אמנם יש ואין בפסק הדין כדי לאפשר סיום המחלוקת בין הצדדים, אולם במקרים מתאימים נפתח הליך נוסף ויש ופסק הדין עצמו מהווה משום עילת תביעה.

כפי שצוין, לו היו הצדדים מציינים מפורשות בהסכמתם כי הם מכוונים לכך שתיק ספציפי זה יחזור ויפתח מחדש, לא היה מאשר בית המשפט הסכמה זו במתכונתה וסבורתני כי מבחינה משפטית ובהינתן מעמדו של פסק דין הניתן בתיק, אין מקום לכך. לאמור משנה תוקף עת משתמע מהנטען כי אין כל הגבלת זמן בענין זה וכי הצדדים רשאים מבחינתם לחזור בכל עת ולבקש להתדיין בתיק זה.

מתכונת זו אינה עולה בקנה אחד עם הצורך בניהול תקין ויעיל של המערכת השיפוטית.

זאת ועוד, בהליך ספציפי זה אשר נפתח בשנת 2009 הוקצה ובוזבז זמן שיפוטי יקר וממושך תוך שהצדדים שניהם תורמים לכך ובית המשפט מצא עצמו נדרש לשלל החלטות, תזכורות ואיום בנקיטת סנקציות בשל כך. בכלל זאת, נדחו מס' דיונים, הוצאו החלטות רבות והופקו 4 התראות למחיקה בגין חוסר מעש.

מציאות זו הביאה לכך שבית המשפט אף ציין כי הוא מבקש לחייב את הצדדים בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה (החלטה מיום 10.6.14).

על זאת יש להוסיף כי 4 קדמי משפט נתקיימו ועשרות החלטות ניתנו ואעפ"כ ללא ברור עדיין של המחלוקת לגופה וכל זאת על רקע בקשות חוזרות ונישנות למתן ארכות ולקיום שיח בין הצדדים.

משאלו פני הדברים, אינני מוצאת כל בסיס חוקי או עילה לבקשה זו הן במישור הפרוצדוראלי והן בהיבט שיקולי הצדק והמדיניות השיפוטית הראויה.

הסכמת הצדדים אין בה ליצור עילה יש מאין ומן הראוי כי הזמן השיפוטי ובכלל זאת יומנו של בית המשפט, יוקצה לתיקים פעילים שקודמו כנדרש וממתינים לקבלת יומם .