ת"א 10868-09-09 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' בר-ששת ואח'

לפניי תביעה כספית על סך 158,298.13 ₪, אותה הגיש התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "התובע" או "הבנק"), נגד הנתבע מס' 3 (להלן: "הנתבע" או "מאיר") ושניים אחרים (ראה להלן), ועניינה יתרת חוב המיוחסת לנתבע בגין ערבותו להסכם הלוואה.

הרקע וטיעוני הצדדים

על פי הנטען בתביעה, הנתבע מס'1 (להלן: "החייב" או "שרון"), הינו בעל חשבון אצל התובע. ביום 30.10.06 העמיד התובע לטובת שרון הלוואה בריבית משתנה על סך 300,000 ₪ אותה התחייב שרון לסלק ב- 60 תשלומים חודשיים רצופים החל מיום 20.12.06 בצירוף ריבית בשיעור "פריים"+ 2% (להלן: "ההלוואה").

לצורך הבטחת הסכומים המגיעים לתובע, חתמו שני אחיו של שרון, מאיר והנתבע מס' 2 (להלן: "אמנון") על כתב ערבות להחזר ההלוואה (להלן: "כתב הערבות").

לאחר שהבנק נוכח כי שרון לא עמד בתשלומי פירעון ההלוואה והחוב לא סולק על ידי הערבים, הוגשה תביעה זו, בה נטען כי יתרת החוב לבנק עומדת על סך של 158,298.13 ₪, בגין יתרה בלתי מסולקת של ההלוואה, נכון ליום הגשת התביעה.

יצוין, כי כתב התביעה הוגש כנגד שלושת הנתבעים; מאיר, אמנון ושרון, כאשר לאחרון מיוחס כל החוב העומד על סך 273,732.21 ₪ בגין התחייבויותיו לבנק, בעוד שאמנון ומאיר נתבעו בגין ערבותם להלוואה על הסכום המצוין ברישא.