ת"א 10846-01-12 מדינת ישראל נ' גויטע

1.לפניי תביעה לסילוק יד, מתן צו הריסה ומתן צו מניעה.

2.התובעת הינה הבעלים של המקרקעין הידועים כחלקות 146 ו-147 בגוש 10615, הנמצאים באור עקיבא (להלן "המקרקעין").

3.במהלך ביקורת שערך נציג מטעמה ביום 19.6.11 על פי הנטען, התברר לה כי הנתבע פלש לחלק מהמקרקעין בשטח של כ-700 מ"ר, בכך שהוא גידר את השטח הנ"ל והקים בו מסגריה ומחסן ברזל, ללא היתר ו/או הרשאה מטעמה.

4.התובעת פנתה אל הנתבע בדרישה לסלק את ידו מהמקרקעין, אולם דרישתה לא נענתה. אי לכך היא הגישה את התביעה דנן שבה עתרה לחייב את הנתבע לסלק את ידו מהמקרקעין ולהרוס את כל הבנוי עליהם, ולאסור עליו בעתיד להיכנס למקרקעין או לעשות בהם כל שימוש ללא הסכמתה המפורשת.

5.הנתבע העלה להגנתו מספר טענות כפי שיפורט בהמשך, ובין היתר, כי הוא ובני משפחתו מחזיקים במקרקעין מאז תחילת שנות ה-60 ורכשו בהם זכות בעלות מכח התיישנות, ולכן דין התביעה נגדו להידחות.

6.העובדות שהתבררו במהלך המשפט

ממסכת הראיות והעדויות התבררו העובדות שלהלן:

המקרקעין נשוא התביעה רשומים בבעלות התובעת בפנקס המקרקעין.

מעיון בחומר הראיות לרבות בתצהירה של עדת התביעה גב' יפה אלעד (ת/3) עולה כי המקרקעין עברו הליך הסדר בשנת 1965 (ראה לוח הזכויות של גוש 10615 שסומן כמוצג ת/7). החלקות הרלוונטיות לענייננו בלוח הזכויות הנ"ל, הן חלקה 42 שלגביה נחתם חוזה חכירה עם סבתו המנוחה של הנתבע כמתואר בסעיף 6 לעיל, וחלקה 68 אשר חלק ממנה הפך לימים, עקב הליכי פרצלציה, לחלקות 146 ו-147 המהוות את המקרקעין נשוא ענייננו (ראה תצהירה של גב' אלעד ת/3). שתי החלקות הנ"ל ( 42 ו-68) הינן חלקות סמוכות, ונרשמו בהליכי ההסדר על שם התובעת בשלמות. בהקשר זה יצוין כי הנתבע טען כי המקרקעין עברו הליכי הסדר בשנת 1995, אולם התברר כי טענה זו בטעות יסודה שכן עיון בנסח הרישום מראה כי הפעולה שנעשתה במועד הנ"ל הינה פעולת תיקון רישום לאחר ההסדר (ראה הנסח שצורף כנספח לתצהירו של ו' לתצהיר הנתבע).