ת"א 10752-05-13 לוצוב - ז"ל ואח' נ' רוזן ואח'

1.תביעה לפינוי וסילוק יד , בשל הפרות הסכם לשכירות מוגנת שהוגשה על ידי המנוחה הגב' צביה לוצוב כנגד הנתבעים גד רוזן, דור אנגל וצבי אברהם אנגל לפינוי חנות ברחוב הרצל בנתניה (להלן: "החנות"). לאחר פטירת המנוחה נכנסו לנעליה יורשותיה, עפרה רזאל וטובה קסלר.

2.טענות התובעת:

המנוחה היתה בעלת הזכויות בבנין ברחוב הרצל 20 בנתניה. בבנין מצויה חנות לממכר גלידה אשר הושכרה בדיירות מוגנת לנחמה רוזנפלד. בחנות עבד בעלה פזי רוזנפלד. לאחר גירושי הזוג המשיך פזי לעבוד בחנות והפך לדייר מוגן. לאחר פטירת פזי , בנו – נתבע מס' 1 גדי רוזן (להלן: "גדי") אשר עבד עימו בעסק המשיך להפעיל

החנות. בחודשים הראשונים של שנת 2012 החל גדי בביצוע שיפוצים נרחבים בחנות מבלי שהתבקשה הסכמת התובעת. עובדה זו מהווה הפרת הסכם השכירות.

לאחר השיפוץ הגיע גדי למנוחה עם נתבע מס' 3 שהינו אביו של נתבע מס' 2 והודיע שנתבע מס' 3 הוא דוד שלו והוא ישלם מעכשיו את דמי השכירות.

נתבעים מס' 2 ו- 3 למעשה הפעילו החנות כאשר גדי העביר להם זכויותיו בחנות ונטש החנות. משכך קמה נגדו עילת פינוי בהתאם לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב – 1972, (להלן: "החוק").

3.טענות הנתבעים:

גדי נכנס לעבוד עם אביו בנכס שהינו חנות לממכר גלידה בגודל 9 מ"ר לפני יותר מעשר שנים. לאחר פטירת אביו נכנס הוא לנעליו והמשיך להפעיל במקום החנות. נתבע מס' 3 התבקש על ידי גדי לסייע לו בזמנו החופשי מתוקף העובדה שנתבע מס' 2- בנו, עובד בעסק ומהיותו למעשה חבר ילדות של אביו ז"ל אשר מלווה את גדי לאורך השנים כמעין "דמות אב".

המדובר בנכס ישן מאוד בן למעלה מ- 50 שנה ברחוב הראשי של העיר אשר מצבו הדרדר עם השנים והגיע למצב מסוכן של סיכון חיי אדם.

במהלך השנים בוצעו שיפוצים בחנות מאז שנת 1968. השיפוצים נשוא תיק זה בוצעו בידיעת והסכמת המנוחה ולאור הכרח כתוצאה מסיכון ממשי שהיה בנכס ובהתאם להוראות מפורשות מעירית נתניה. כל השיפוצים הגיעו לסך של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד.

גדי הוא המחזיק ושוכר החנות ונמצא בה כמעט כל שעות היום. מדי פעם שכר גדי עובדים בעיקר תקופת הקיץ. וביניהם נתבע מס' 2 היה עובד שכיר בחנות.

4.במהלך הדיונים הוברר שנתבע מס' 2 עזב את הארץ ללא כל כוונה לחזור.