ת"א 1072-09-11 דה-קסטרו דקל נ' אדרי ואח'

1.פסק דין זה ניתן בהתאם לסעיף 15(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

נתוני רקע

2.התובעת היא בעלת בית ברח' דגנית שבשכונת הכרם בעכו. נטען כי שכונת הכרם מתאפיינת בבנייה צמודת קרקע למגורים. הנתבעת 1 הינה בעלת זכויות בנכס המצוי בסמיכות לביתה של התובעת והידוע כרח' החרצית 1 בעכו. הנתבעת 1, כנטען, השכירה את הנכס לנתבעות 2 ו-3. התובעת הגישה כנגד הנתבעות תובענה לצו מניעה קבוע אשר נספחה אליו בקשה למתן צו מניעה זמני, היא נשוא החלטתי. הנתבעות 2 ו-3 (להלן, גם "הגננות") מפעילות בדירה שהושכרה להם, כנטען, קייטנה ו/או פעוטון ו/או גן ילדים. הדבר נעשה שלא כדין תוך הסבת מטרדים ועוגמת נפש לתובעת.

3.         לא נעניתי לעתירת התובעת למתן צו במעמד צד אחד. הנתבעת 1 לא התגוננה בפני ההליכים שבפניי. הגננות הגישו כתב תשובה, אף כתב הגנה. לעניינו של צו המניעה הזמני נחקרו מצהירים על תצהיריהם והונחו בפניי סיכומי טענות ב"כ הצדדים.

4.בהחלטתי מיום 14.2.12 נדרשתי לעתירה זו ובסופה של דרך דחיתי את הבקשה למתן צו מניעה זמני. סקרתי את העובדות שנפרסו בפניי אותה עת. עולה מהן כי החל מ-1.9.11 פועל במקום פעוטון הנקרא "פעוטון יהלום". הוא מופעל יום יום משעה 7:00 עד 16:00 וכן ביום ו' עד השעה 12:00. בין היתר, וכעולה ממודעת פרסומת של הגננות, נלמד שהגן מצויד אף ב"חצר מאובזרת". נטען כי בין היתר יקבל הילד במסגרת הטיפול המסור אף חוגי "רותמוסיקה".

5.ועוד נלמד כי עיריית עכו (להלן – "העירייה"), בעקבות תלונותיה של התובעת ותושבים נוספים, הוציאה שני צווי הפסקה שיפוטיים על ידי בית משפט השלום בעכו, ביום 17.7.11 ו-23.8.11. כך, לנוכח העובדה שאין עוררין שעל יסוד תוכנית בניין עיר השכונה מיועדת לשמש כאיזור מגורים, ועל מנת שיינתן היתר להפעלתו של הפעוטון יש לקבל היתר לשימוש חורג.

בסופה של דרך, כך הראיתי, כשם שהעירייה בחרה להוציא צווי הפסקה שיפוטיים נגד הגננות, הנה עובר להחלטתי הנ"ל, ובהסכמה, בוטלו צווי הפסקה שיפוטיים אלו. דבר זה שימש נדבך במאגר שיקוליי.

6.בעיקר נתתי דעתי לטענת מטרדי הרעש. הראיתי בהחלטתי שלנוכח סברתי שבפעוטון שוהים 15 פעוטות מגיל חצי שנה עד גיל 3 הרי במצב דברים זה, לכאורה, אינני מתרשם ממפגעי רעש כה חזקים המצדיקים, למצער, מתן צו מניעה זמני. אכן, כך הטעמתי, "לא מן הנמנע, לאחר שתונח בפניי חוות דעת של מומחה, שאגלה שמפגעי הרעש, ולו של פעוטון, ואף בהינתן הדעת להימצאו בשכונת מגורים, הוא בבחינת מפגע רעש שאיננו סביר. אם אלו יהיו פני הדברים אשקול מחדש מאזן שיקוליי" (סעיף 14).

7.בהמשך הדרך, ולעניינו של ההליך העיקרי, הונחו בפניי תצהירי עדויות ראשיות. לאחר שהתובעת ועדה מטעמה נחקרו על תצהיריהם, הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.