ת"א 10697-08-13 יעיש נ' מחלוף ואח'

1. בפני בקשת הנתבע 1 לביטול פסק דין שניתן נגדו ביום 10.2.16 בהעדר התייצבות.

2. בבקשה נטען כי הנתבע 1 לא הופיע לדיון בשל הפסקת ייצוגו של בא כוחו ובשל בעיה רפואית ממנה סבל הנתבע 1 ביום הדיון.

עוד נטענו בתצהיר שצורף לבקשה טענות הגנה שונות בנוגע להעדר חבותו של הנתבע 1 וטענות בנוגע להעדר חוות דעת רפואית מטעם התובע.

3. בתגובה נטען כי בעבר כבר בוטל פסק דין שניתן נגד הנתבע 1 (החלטה מיום 3.9.14), כי לא צורפו מסמכים רפואיים וכי המדובר בזלזול בהליך.

נוכח העובדה שהתיק נקבע להוכחות לעוד כחודש ימים ועל מנת שלא יידחה, ונוכח העובדה שממילא דעתי הינה כי יש לבטל את פסק הדין, החלטתי ליתן החלטה בבקשה ללא צורך בתשובה לתגובה.

4. אין חולק כי הנתבע 1 זומן לדיון שבו ניתן פסק הדין כדין. לפיכך עסקינן בבקשה לביטול מחמת שיקול דעת. בבקשה מעין זו יש לברר את סיבת המחדל וביתר שאת את סיכויי ההגנה.

אשר לסיבת המחדל: אכן הנתבע 1 לא צרף מסמכים רפואיים לתצהיר למרות שנרשם כי צורפו.

בנוגע לסיכויי ההגנה, עיון בתצהיר מלמד כי יש בפי הנתבע 1 טענות הראויות להישמע בכל הנוגע לחבות הנטענת ולהיקף הנזק. הנתבע 1 גורס בין היתר כי לא היה מעבידו של התובע וממילא אירוע נפילת הנברשת כתוצאה מהובלת הארון המפורט התביעה אינו מקים לכפיו כל חבות.

די בטענות אלה כדי להקים הגנה לכאורה. כידוע בית המשפט נותן בבקשות מעין אלה לטענות ההגנה משקל רב יותר מאשר לסיבת המחדל.

לפיכך סבורני כי יהא זה צודק להיעתר לבקשה, אם כי בכפוף לפסיקת הוצאות, על מנת לאפשר לנתבע 1 את יומו בבית המשפט.