ת"א 10615-10-15

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

1. התובעת, ילידת 1951, תובעת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מנפילתה ביום 31.8.13 בשעה 22:00 לערך, ברחוב בן יוסף שבאזור הצ'ק פוסט בחיפה.

אין בפי התובעת טענה לנכות כתוצאה מאותה נפילה.

2. לטענת התובעת בעת שביקשה לחצות את הכביש, ולשם כך ירדה מהמדרכה, נתקלה רגלה בבור שנוצר כתוצאה משקיעה או הנמכה של חלק מהאספלט המכסה את הכביש, וכתוצאה מכך נפלה ונקעה את כף רגלה הימנית.

התובעת הציגה תמונות המתעדות את אותו שקע באספלט, כאשר ניתן להתרשם שבמקום בוצע תיקון לבור באספלט, אלא שהתיקון לא הביא ליישור מלא של האספלט כך שנוצר שקע קטן בצמוד לשפת המדרכה.

3. למחרת היום, כשפנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי היא אובחנה כסובלת משבר בבסיס אצבע 5 בכף רגל ימין ונעשה לה קיבוע. בהמשך, לאור תלונות על כאבים, ניתנו לה 12 טיפולי פיזיוטרפיה בחודשים 10-11/13.

4. התובעת מבקשת פיצוי בסך של 43,000 ₪ סכום הכולל: פיצוי בגין נזק לא ממוני – 35,000 ₪, הוצאות ונסיעות בסך של 3,000 ₪ ועזרת צד ג' בסך של 5,000 ₪.

5. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי לא הוכח קיום מפגע שכן לכל היותר מדובר בשקע מזערי שאין בו להסביר את נפילת התובעת. מעבר לכך נטען כי אין להשית אחריות על העיריה לכל מפגע אשר לא היה בידיעתה ויתכן כי מדובר במפגע "טרי" בגינו לא התקבל כל דיווח, וממילא לא יכלה הנתבעת לטפל בו.

מעבר לכך, טוענת הנתבעת לאשם תורם גבוה ואף מכריע, שכן התובעת בקשה לחצות את הכביש שלא במעבר חציה מוסדר, ואין להטיל על העיריה חבות בשל מפגע בכביש שאינו מיועד להולכי רגל. מעבר לכך נטען כי התובעת צריכה היתה, במיוחד לאור העובדה שמדובר בשעת לילה, לשים לב למדרך רגלה עוד יותר מקום בו בחרה לחצות כביש שלא במעבר חציה.