קריסת קבלן משנה אינה מאפשרת ליזם דחיית מועד המסירה

לפניי תביעה לפיצוי בגין איחור במסירת נכס מסחרי המשמש "דירה", כהגדרת מונח זה בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן – "חוק המכר (דירות)). התובענה דרשה הכרעה בשאלת מעמדה של תניית פטור שנכללה בהסכם בין הצדדים ולדעת הנתבעת מאפשרת לה לדחות את מועד המסירה בעקבות קריסתו של הקבלן הראשי שביצע את פרויקט הבניה מטעמה.

העובדות

1. ביום 28.10.2014 התקשרו הצדדים בעסקת מכר משרד (להלן – "המשרד") בבניין משרדים באזור התעשייה בהוד השרון (להלן – "הבניין"). עסקת המכר מעוגנת בהסכם מפורט – נספח א' לתצהיר התובע (להלן – "ההסכם"). ההסכם כולל תשעה נספחים מקוריים וכן נספח שינויים שמגלם את הסכמות הצדדים במסגרת משא ומתן שניהלו לקראת כריתת ההסכם (להלן – "נספח השינויים").

    

   בהתאם לנספח ט' להסכם התחייבה הנתבעת למסור לתובע את החזקה במשרד ביום 31.5.2016.

    

   הנתבעת הודיעה ביום 15.11.2016 לרוכשי הנכסים בבניין כי נתקבל טופס 4 ועליהם לדאוג להסדיר את יתרת התשלומים ונושאים נוספים טרם מסירת חזקה בדירות. ההודעה הועברה בדוא"ל. ביום 27.11.2016 כתב התובע לנתבעת הודעת דוא"ל ובה הסביר כי חזר כעת משירות מילואים, קיבל את ההודעה והוא מבקש הנחיות להמשך.

    

   רק ביום 17.12.2016 נערך פרוטוקול המסירה של המשרד.

    

2. הנתבעת היא יזמית בניה. לצורך בניית בניין המשרדים והמסחר העומד בלב תביעה זו, התקשרה הנתבעת בחוזה קבלן ראשי עם חברת ס. טנוס בניה ופיתוח בע"מ (להלן – "טנוס"). במהלך בניית הבניין נקלעה טנוס לקשיים וביום 24.2.2016 פנתה לבית המשפט המחוזי בנצרת בבקשה למתן צו הקפאת הליכים (פר"ק 52399-02-16).

    

   באותו יום (24.2.2016) התקיים דיון במעמד צד אחד בבקשה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, הוציא צו הקפאת הליכים כמבוקש למשך 60 ימים, בגדרו, בין היתר, אסר על מי מנושיה של טנוס לבצע סעד עצמי מסוג כלשהו, לרבות תפיסת נכסים. בהמשך הוארך הצו.

    

   ביום 6.3.2016 עתרה הנתבעת, שלא הייתה צד להליך המקורי בבית המשפט המחוזי, לסלק את ידה של טנוס מאתר העבודה של הפרויקט לבניית הבניין. בסופו של יום הגיעה הנתבעת להבנה עם נאמני טנוס, וביום 5.4.2016 אישר בית המשפט המחוזי הסכם בין הצדדים שאִפשר לנתבעת לחזור ולתפוס חזקה באתר העבודה.