ת"א 1056-04-16

בפני בקשת הנתבע 1 (להלן: "המבקש") לעיכוב התובענה בתיק דנן עד להכרעה בהליך הפלילי המתנהל כנגדו בעקבות האירוע נשוא התביעה שלפני במסגרת ת"פ 5629-10-15.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 23.7.14 נסעה התובעת באוטובוס השייך לנתבעת 2 בו נהג המבקש וכשצלצלה בפעמון על מנת לרדת בתחנה, המבקש לא עצר. לטענת התובעת, כשפנתה למבקש בשאלה מדוע לא עצר בתחנה בה ביקשה לרדת, טען המבקש כי התובעת לא צלצלה בפעמון, עצר את האוטובוס ופתח את דלת היציאה. כשהחלה התובעת לרדת מהאוטובוס, לטענתה, הניח המבקש את ידו על עורפה ודחף אותה החוצה. כתוצאה מכך, נפלה התובעת על הארץ, התגלגלה על הכביש ונחבלה.

מנספחי כתב התביעה עולה כי ביום 6.10.15 הוגש כתב אישום כנגד המבקש בגין האירוע המתואר.

לטענת המבקש, המסכת העובדתית המתבררת בתיק זה זהה לזו המתבררת כנגדו בהליך הפלילי, ומשכך ניהול התובענה האזרחית בתיק זה שעה שמנוהל כנגדו הליך פלילי, עשוי לפגוע בזכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית. עוד טוען המבקש, כי ניהול ההליכים במקביל עשוי לגרום לפגיעה בזכותו להליך הוגן ככל שידרש לחשוף את קו ההגנה שלו בפני המשיבה, שהינה לטענתו העדה היחידה מטעם התביעה בהליך הפלילי. בנוסף נטען, כי יש מקום לעכב את ההליכים אף משיקולי יעילות, שכן ההכרעה בהליך הפלילי יהיה בה להשליך על ההליך האזרחי ובכך ייחסך זמן שיפוטי יקר.

התובעת טוענת בתגובתה, כי אין מדובר בתיק מורכב בו ישנה משמעות לקו ההגנה, וככל שלמבקש טענות הגנה טובות הרי שיהיה בהן לסייע לו בהליך דנן וזאת מבלי לפגוע בהליך הפלילי. בנוסף, מפנה התובעת לפסיקה לפיה עיכוב הליך אזרחי המתנהל במקביל להליך פלילי הינו חריג וכי הפטור מהפללה עצמית יפה להליך הפלילי בלבד. עוד נטען, כי ההליך הפלילי בעניינו של המבקש מצוי בתחילתו ועשויות לחלוף שנים עד למיצויו, ומאחר והתובעת הינה אישה מבוגרת יש לקדם את ההליך האזרחי.

המבקש לא השיב לתגובת התובעת.