ת"א 10541-06-10 ואח' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' ישראל היום השקעות ופיתוח (1987) בע"מ ואח'

הקדמה:

התיקים אשר אוחדו בפניי עוסקים במחלוקות שבין הצדדים הנוגעות לנכס מקרקעין המצוי ברחוב חנה סנש 1, בעיר לוד (גוש 3961, חלקה 28, חלקות משנה 1 ו- 2) (להלן: "הנכס") הרשום בבעלות התובעת - רשות הפיתוח, הפועלת באמצעות סוכנתה עמידר.

בת"א 10541-06-10 הוגשה כנגד הנתבעים 1 ו-2 (להלן: "ישראל היום" ו- "חנן" בהתאמה) וכנגד הנתבעת 3 (להלן: "אתגר") אשר שכרה מהם חלק מהנכס, תביעה לפינוי מהנכס ולתשלום דמי שימוש ראויים, ובת"א 10631-06-10 הוגשה תביעה דומה נגד ישראל היום וחנן ונגד הנתבע 4 (להלן: "אלירן") אשר שוכר את החלק האחר של הנכס מישראל היום או חנן. בהגנתם מפני תביעות אלה, טענו ישראל היום וחנן, כי הם רכשו את זכויות הבעלות בנכס, ולחילופין כי הם בעלי זכויות דיירות מוגנת, וכי השכרת הנכס לאתגר ואלירן נעשתה על דעת התובעת.

כחודש וחצי לאחר הגשת תביעות אלו, הגישו ישראל היום וחנן תביעה בה"פ 30561-07-10 למתן פסק דין הצהרתי, כי הם בעלי הזכויות בנכס ולחילופין בעלי זכויות מכוח דיירות מוגנת, לחילופי חילופין, טענו כי הם זכאים להשבת כספי השקעתם בנכס ולדמי שכירות ראויים בגין שימוש שנעשה בנכס לשם גביית חובות מהמפונים לעמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל (להלן: "התובעת" או "עמידר").

רקע

הנכס פונה באמצעות החברה לפיתוח אזור לוד ורמלה בע"מ שלימים שינתה את שמה ללנדקו ישראל ייזום וניהול בע"מ, (להלן: "לור"ם" או "לנדקו") אשר ביצעה פינויים של נכסים באזור עבור מינהל מקרקעי ישראל, שלימים שינה את שמו לרשות מקרקעי ישראל, (להלן: "המינהל").

פעולות הפינוי שהוטלו על לור"ם בוצעו בחלקן על ידי ישראל היום המנוהלת על ידי חנן.

לאחר פינוי הנכס מדייריו הקודמים והעברת דיווח מתאים לעמידר, נתפס בשנת 1990 הנכס על ידי לור"ם ומי מטעמה לשמש להם כמשרד פינויים במקום, ללא קבלת אישור מראש לפעולתם.

המחלוקות בין המעורבים העיקריים הגיעו לפתחם של בתי המשפט, בתביעה אשר הגישה רשות הפיתוח בבית המשפט השלום ברמלה (ת"א 2282/02) כנגד לור"ם אשר הגישה הודעת צד ג' כנגד ישראל היום, ובתביעה שהגישו ישראל היום וחנן כנגד לנדקו והמינהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 1960/03). שתי התביעות סולקו על הסף מבלי שנערך בהן בירור לגופו של עניין.

תמצית טענות הצדדים הדרושות להכרעה

טענות התובעת (בת"א 10541-06-10; ובת"א 10631-06-10)

נטען כי הבעלות בנכס היא כפי שמופיע במרשם ולא ניתנה בנכס כל זכות לאחר, לא בעלות, לא חכירה, הרשאה, שכירות או כל זכות אחרת. הסכמה לשימוש בנכס, ככל שניתנה, נעשתה מול לור"ם בלבד.

עוד טענה, כי בהעדר רשות לשימוש אשר נעשה בנכס, סרבה התובעת לחתום עם ישראל היום וחנן על הסכם שכירות ואף פעלה לפינוי הנכס, לפיכך טוענת כי אין לנתבעים, אשר פלשו לנכס המהווה מקרקעי ציבור, כל זכות להמשיך ולהחזיק בו ועל כן יש להורות על פינוי הנכס.

התובעת טענה לזכאות לדמי שימוש ראויים בהתאם להערכת השמאי, בגין תקופה של שבע שנים עובר להגשת התביעה (התקופה עליה לא חלה התיישנות), הואיל ובמשך כל אותה תקופה עשו ישראל היום וחנן שימוש בנכס ואף השכירו חלקים ממנו לאתגר ואלירן ללא הסכמת התובעת ואישורה.

התובעת טענה כנגד אתגר ואלירן, כי עשו שימוש בנכס על פי הסכמי שכירות מול חנן מבלי שניתנה לכך הסכמת בעלת הנכס ואישורה, לפיכך התובעת זכאית לסעדים המבוקשים גם כנגדם.

טענות המבקשים (בה"פ 30561-07-10) והנתבעים (בת"א 10541-06-10; ובת"א 10631-06-10)