ת"א 10504-07-12 יגנס נ' ניסנוב ואח'

נתבעת 1 הגישה, באמצעות בנה, בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 17.11.14 בטענה שלא התאפשר לה להתייצב לדיון בשל מצבה הנפשי והרפואי הקשה. לטענת בנה, נתבעת 1 במצב סיעודי קשה, תלויה בעזרת אחרים, הוכרה כנכה בשיעור 150% ואינה מתפקדת לאור הכאבים והצורך שלה להיעזר בבלון חמצן. לכן, אינה יכולה להגיע לדיון בביהמ"ש ולנהל את ענייניה.

מוסיף בנה של נתבעת 1, שגם התובע בתגובתו מיום 4.11.13 ציין מפורשות שבעל הדברים העיקרי הינו נתבע 2 – בעלה- ונתבעת 1 נגררה לתיק רק כיוון שבעלה ניסה להמחות לה את זכויותיו בעיזבון אמו המנוחה. לטענתו, התובע לא סיים את השלמת המחאת הזכויות ולא ביצע את עבודתו.

התובע בתגובתו טוען שאין סיכוי להגנת הנתבעת, אשר לא הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה עפ"י החלטות ביהמ"ש גם כאשר הייתה מיוצגת ע"י עו"ד אברהמי, אשר הודיע לתובע כי עם התפטרותו מייצוג, העביר לנתבעים את תיק המסמכים והודיע להם על מועדי הגשת התצהירים.

הנתבעים הודיעו שהם מחפשים ייצוג מאז יום 30.10.13 והנתבעת לא הסבירה מדוע לא הגישה תצהירים.

לטענת התובע, פסק הדין מבוסס על מסמכים חתומים בידי הנתבעים,.

מוסיף התובע שמאז יום 30.11.13 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית כל הדיונים שנקבעו. הנתבעת לא מצאה לנכון למצוא ייצוג בשמך שנה, כדי שיופיע בשמה בדיונים.

המבקשת, באמצעות בנה, בתשובתה טוענת, שאינה מנצלת לרעה את הליכי ביהמ"ש, שהינה נכה ואינה יכולה להתייצב ו/או להכין את הגנתה ועד היום לא נמצא עו"ד שמוכן להתעמת מול עו"ד אחר ואין לה כסף לשכור עו"ד. לכן הינה מבקשת שהות לפנות לסיוע משפטי.

המבקשת טוענת כי רשלנותו של התובע גרמה למצבה הכלכלי והוא אף מנצל לרעה את מצבה הרפואי.

בפסק הדין שניתן נגד המבקשת ביום 17.11.14 פרטתי באריכות את התנהלות הנתבעים בתיק זה, כולל העובדה ש מועדי ההוכחות נדחו מספר פעמים לבקשת הנתבעים מבלי שהגישו תצהיר . ביום 3.9.14 בדיון שהיה קבוע להוכחות לא התייצבה הנתבעת, בנה טען שהיא חולה ונמצאת בבית חולים בטפול אך לא באשפוז, והנתבע טען שאינו מוכן "לשתף פעולה" בטענה שאין לו עו"ד, למרות שבהחלטתי באותו יום פירטתי את הדחיות הרבות לאור בקשת הנתבעים להיות מיוצגים ולמצוא עו"ד במקום בא כוחם שייצגם בעבר.

עוד פרטתי בפסק הדין, שביום 12.11.14 הגיש בנה של התובעת בשמה בקשה לדחיית הדיון ועיכוב הליכים נגדה, בטענה שהגיעה אליה "התראת פשיטת רגל" ובנוסף היא חולה ולא יכולה לעמוד על דוכן העדים. באישור שצרף מיום 4.11.14 נכתב שלא יכולה לעמוד בדוכן העדים בבית המשפט לתקופה ממושכת אך לא נקבע שאינה יכולה להגיע לדיון.

קבעתי בפסק הדין, שבמועד הדיון, לא הוכרזה הנתבעת כפושטת רגל ולא הוצא צו כינוס נכסים. למרות זאת, היא לא הופיעה לדיון ועל פי האישור הרפואי יכולה הייתה להגיע לדיון לחקירה קצרה. עד למועד מתן פסק הדין, ובעצם עד היום לא מצאה לנכון המבקשת להגיש תצהיר עדות ראשית.

לאור הדחיות הרבות של הדיונים, לבקשת הנתבעים, טענת המבקשת, באמצעות בנה, לחוסר יכולת כלכלית, אינה סיבה לביטול פסק הדין. היה עליה במועד סביר טרם המועדים שנקבעו להגשת תצהירים ולדיונים, לפנות לסיוע משפטי ולא עתה.