ת"א 10499-08-14 ע.ב נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ - "הפול"

התובע מבקש למנות מומחה רפואי בתחום הרפואה הפלסטית, ולחלופין להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) מכוח סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אשר לא דנה, לטענתו, בנכותו בתחום זה.

מינוי מומחה מכוח סעיף 6א לחוק הפיצויים או בקשה להבאת ראיות לסתור ?

שני הצדדים מפנים לפסק הדין ברע"א 3787/14 אילת וינברג נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול" (ניתן ביום 18.8.14 פורסם בנבו). אביא את הדברים הרלוונטיים במלואם:

"נראה כי במצב הדברים הנ"ל המסלול הראוי אכן היה הגשת בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור, לפי סעיף 6ב לחוק. אכן, ככל שמתעלמים מהליך הערר בפני הוועדה הרפואית לערעורים, סוגית הפיברומיאלגיה כלל לא נבחנה על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל, שהתייחסה אך לנכות האורתופדית. במצב דברים זה, ניתן להתייחס להחלטת הוועדה הרפואית של המל"ל מהדרג הראשון כאל החלטה שקבעה את מכלול הנכות שנגרמה למבקשת כתוצאה מהתאונה. דהיינו – כהחלטה שבצד הפן החיובי שבה (קביעת הנכות האורתופדית ושיעורה), כוללת, מכללא, גם קביעה שלילית (בדבר העדר נכות בתחום נוסף). אם כך הוא – הדרך להוכיח קיומה של נכות בתחום נוסף היא באמצעות הגשת בקשה להבאת ראיות לסתור קביעה זו, במובחן מבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בגדר הוראת סעיף 6א לחוק. נראה שמסלול זה תואם את האמור בפסק הדין ברע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי פ"ד מז(4) 815 (1993), כמו גם את האמור בספרו של אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 777 (מהדורה רביעית, 2012).

עם זאת, ניתן למצוא בספרות דעה אחרת, לפיה, כאשר הוועדה הרפואית של המל"ל לא נתנה דעתה על קיומה של נכות נוספת והתייחסה רק לנכות בתחום מסוים, יהיה מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט לפי סעיף 6א לחוק, ללא שיקום צורך לסתור את הקביעה הקודמת (יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, 532 (מהדורה רביעית, 2013)).

במקרה דנא הסוגיה האמורה לא התלבנה, ונראה שלא היתה מחלוקת באשר למסלול של הבאת ראיות לסתור, כקבוע בסעיף 6ב לחוק. עם זאת, ראיתי לנכון להציג את השאלה, האם, מקום שניתן לקבוע, שהחלטת הוועדה הרפואית של המל"ל, הקובעת נכות בתחום מסוים, אינה כוללת בחובה גם אמירה משתמעת בדבר העדר נכות נוספת כתוצאה מהתאונה, יש אפשרות לבקש מינוי מומחה ללא צורך בקבלת היתר להביא ראיות לסתור. אם אפשרות זו קיימת, ברי כי דרכו של המבקש תהא קלה יותר, נוכח עמדת הפסיקה המקשה על האפשרות לזכות בהיתר להביא ראיות לסתור".

בענייננו, ולאורם של הדברים שהובאו לעיל, אני סבורה כי לא ניתן לומר שהועדה הרפואית לא נתנה דעתה לנכות בתחום הרפואה הפלסטית באופן שמאפשר לתובע לבקש מינוי בתחום זה מכוח סעיף 6א לחוק.

הועדה מדרג ראשון אשר קבעה לתובע נכות זמנית בדקה את הצלקות שנותרו לתובע, התייחסה אליהן, וציינה: "צלקות ניתוחיות תקינות בברך...". גם הועדה שקבעה את הנכות הצמיתה בתום תקופת הנכות הזמנית בדקה וקבעה: "צלקות ניתוחיות תקינות".

בנסיבות אלה יש לראות בהחלטת הועדה הרפואית בדבר נכותו של התובע בתחום האורתופדיה ככזו שכוללת, מכללא, ואפילו למעלה מכך, קביעה בדבר העדר נכות בתחום הפלסטי.

יצוין כי הטענה כי התובע לא טען בפני הועדה לקיומה של נכות בתחום זה אינה מעלה ואינה מורידה לטעמי, משעסקינן בצלקות ניתוחיות שברגיל נבדקות במהלך הבדיקה האורתופדית כנילוות לפגיעה, ובמקרים המתאימים מוענקת בגינן נכות גם ללא תביעה מפורשת של הנפגע.