ת"א 10428-02-14 עו"ד יאראק נ' יבולי הגליל בע"מ

לפניי בקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים"), על פי הוראת סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), לחייב את התובעת (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה בסך כולל של 300,000 ₪, להבטחת הוצאות המבקשים בתביעה, מקום בו התובענה תידחה.

תמצית התובענה וההגנה

1. המשיבה, חברה שעסקה בהפעלת בתי קירור ואריזה, הגישה תביעה כספית בסך של כ- 2,700,000 ₪, נגד המבקשים בגין רשלנות מקצועית במסגרת הליכי בוררות שניהלה, בשירותם של המבקשים, מול גורם אחר.

2. לטענתה, כשלו המבקשים בניהול ההליכים, בכך שלא תבעו את רכיב המע"מ במסגרת הליכי הבוררות וכן לא פעלו לאחר פסק הבוררות ולא פנו לבורר או לבית המשפט בבקשה להוסיף לסכומים שנפסקו למשיבה גם את רכיב המע"מ. כתוצאה מכך, נשאה המשיבה מכיסה בתשלומי המע"מ, שלטענתה לא הייתה צריכה לשאת בהם לו פעלו המבקשים מקצועית כנדרש.

3. בכתב ההגנה הכחישו המבקשים את הטענות המיוחסות להם וטענו, כי הם לא התרשלו, ואף סיפקו למשיבה ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר. המבקשים הוסיפו וטענו טענות מקדמיו לדחיית התביעה, כגון השתק שיפוטי, מניעות, שיהוי והתיישנות.

   המשיבה הגישה כתב תשובה. 

4. בד בבד עם כתב ההגנה הגישו המבקשים בקשה להפקדת ערובה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בתביעה. כן הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

   הבקשה להפקדת ערובה – עיקר טענות הצדדים