ת"א 10384-01-14,ת"א 38098-12-14,ת"א 39535-01-14

לפניי בקשת התובע (להלן: בוטייל) למתן צו עיקול זמני.

1. תיק זה מאגד שלוש תביעות שהדיון בהן אוחד ועניינן מחלוקת סביב נכס- מבנה ששייך לבוטייל אשר מצוי בתחומי רכוש משותף של בניין משותף (להלן: הנכס), שהנתבע (להלן: איסקוב) רכש בו דירה וכנלווה לכך – זכויות ברכוש המשותף. בשתיים מן התביעות בוטייל הוא התובע ואיסקוב הוא הנתבע. השלישית עניינה תביעה שהגיש איסקוב נגד בוטייל.

    

2. בת"א 10384-01-14 הגיש בוטייל נגד איסקוב תביעה למתן צו מניעה קבוע שיאסור עליו להרוס את הנכס, לאחר שאיסקוב החל בהריסתו. במסגרת אותו תיק התבקש גם צו מניעה זמני וביום 12.2.2015 ניתנה על ידי החלטה מפורטת, שבה נתקבלה הבקשה ובתוך כך סקרתי את הנסיבות הרלוונטיות למחלוקת בין הצדדים. לימים, ביום 21.6.2015, תוקנה תביעה זו – לפי החלטה שהתירה זאת – ולה הוסיף בוטייל סעד כספי בסכום של 1,017,500 ₪. הבקשה למתן צו עיקול צמחה אפוא לאחר תיקון כתב התביעה והוספת הסעד הכספי, שכן עובר לכך אף אחת מתביעות בוטייל לא כללה סעד כספי.

    

3. לשם שלמות התמונה יצוין כי בתביעה נוספת (ת"א 38098-12-14) שהוגשה על ידי בוטייל, הוא עתר בין היתר לאסור על איסקוב להיכנס לשטח בו מצוי הנכס, להורות לו לפנות מיטלטלין שהוצבו על ידו, ולאסור עליו לבצע עבודות בניה ברכוש המשותף. בתביעה שהוגשה נגד בוטייל עותר איסקוב, בין היתר, לסילוק הנכס ולסילוק ידו של בוטייל מהרכוש המשותף.

    

4. בבקשה ובדיון שהתקיים לפניי טען בא כוחו של בוטייל כי הנכס בבעלותו והוחזק על ידו וכי רכש בו זכויות מקדמת דנא, ואילו איסקוב, שכונה על ידו "עבריין", החל להרוס את המבנה ללא כל זכות בדין והמשיך לבצע פעולות להריסת המבנה אף לאחר מתן צו המניעה הזמני שאסר עליו לעשות כן. כן נטען כי איסקוב ביצוע פעולות בניה בקרבת הנכס במטרה להשתלט על הרכוש המשותף. בוטייל טען כי בעקבות מעשיו של איסקוב נגרמו לו נזקים בסך של 1,017,500 ₪ כפי שעולה מחוות דעת שהוגשה לבית המשפט וכן נזק בגין עוגמת נפש בסך של 100,000 ₪. לשיטת בוטייל, אם לא יינתן צו עיקול תיגרם הכבדה על ביצוע פסק הדין לכשיינתן, זאת בשל מצבו הכלכלי "הפשוט והכנסתו המינימאלית ביותר והתנהגותו הברברית" של איסקוב, שבין היתר לא שעה לצו בית המשפט והודיע לבוטייל שלא ישלם לו סכום כלשהו גם אם יזכה במשפט, וכן התגלה כמי שאינו מקיים החלטות בית המשפט. עוד טען בוטייל כי ידוע לו שאיסקוב מתכוון להבריח את נכסיו ובין היתר דירת מגוריו. לשיטת בוטייל מאזן הנוחות תומך במתן צו עיקול.

    

5. בא כוחו של איסקוב ביקש לדחות את הבקשה. בדיון שהתקיים לפני הוא טען כי לא היה מקום לביטויים שהוטחו באיסקוב. נטען כי לא מתקיימים שני התנאים הנדרשים להטלת עיקול. אשר לזכות לכאורה, נטען כי התביעה שהגיש בוטייל אינה מבוססת כלל, היא החלה כתביעה הכוללת סעד בעין ורק לאחרונה תוקנה והוסף לה סעד כספי. נטען עוד כי אין לקבל את חוות הדעת שהוגשה על ידי בוטייל, והופניתי לחוות הדעת שהוגשה מטעם איסקוב, בה השמאי מטעמו העריך את הנכס בשווי של 10,000 ₪. לעניין רכיב ההכבדה, נטען כי בוטייל לא הוכיח כי תיגרם הכבדה על ביצוע פסק הדין, וכי אין לקבל את טענתיו כלפי איסקוב, אשר הוגדרו על יד איסקוב הכפשה. נטען כי איסקוב הוא בעל עסקים ועוסק בתיווך.